פרשת חקת

השבוע אנחנו פוגשים במסע החיים שלנו, מסע בין הפָּרָשות, את המוות.

המוות הוא הנושא עיקרי בפרשת חוקת: מרים ואהרון מתים בפרשה הזו וגם משה מתבשר על מותו במדבר.

נהוג לומר שהמוות הוא חלק מהחיים, אך עפ"י תורת ישראל, המוות, המקום בו אין חיים, הוא חלק נפרד מאד מהחיים. חלק ששייך לטומאה ומצריך הפרדה מהחיים וטקס מיוחד כדי להיטהר ולחזור אליהם.

והחיים- הם החשובים. אחרי שבעה ימים (כמו שאנו נוהגים עד היום) האדם מוזמן להיפרד מהמוות ולחזור לחיים.

אחרי מות מרים נאמר: וְלֹא-הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן

מות מרים מקושר לתקופת יובש, להיעלמה של באר מי החיים במחנה ישראל.

כל מי שחווה אבל של אדם משמעותי בחייו מכיר את התופעה: היעדר תחושת החיים, היעדר הנביעה שסיפקה כוח, ייבוש תחושת החיות.

העם פונה למשה ואהרון (האחים שאיבדו את אחותם) בדרישה למים והם מקבלים את ההוראה המבלבלת הבאה: קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם.

להוציא מים מן הסלע משה יודע, הוא כבר היכה על הסלע כדי שיצאו ממנו מים אבל לדבר אל הסלע? ההוראה הזאת היתה כנראה כל כך זרה ומוזרה למשה שאפילו הוא לא הצליח לשמוע אותה באמת ובמקום לדבר הוא היכה.

דיברתם פעם אל סלע? הסלע הקשיב? הוא עשה לכם נס? הוא הוציא מתוכו מים?

אני לא זכיתי. אבל כן זכיתי להרגיש איך מתוך המקום החרב שבתוכי מתחילות לנבוע טיפות, מתחיל בעבוע, מתחילה לחזור תחושת החיים המקדמת אותי הלאה במסע, אל עבר הדבר הבא.

החזרה לחיים מחייבת הפרדה מהמוות, מחייבת התנהגות שונה, תפיסה חדשה של החיים. למשל: מול סלע אפשר להשתמש בדיבור ולא בכוח,

למשל: מים יכולים להגיע ממקומות בלתי צפויים.

פרשת חוקת היא פרשה של בחירות. היא מלמדת אותי על הדרכים השונות לפגוש את החיים: אפשר בדיבור ואפשר במכה, אפשר ללכת מסביב ואפשר לתקוף ישירות, אפשר להישאר עם המוות עד יובש ואפשר לחזור לחיים ולמצוא שוב את הנביעה .

הכל צפוי והרשות נתונה ואיתה הדרך בה נלך.

שתהיה שבת מחייה,

שבת שלום


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול