top of page

פרשת וישלח

תמונת הסופר/ת: סיגל גריביסיגל גריבי

פרשת וישלח היא פרשת השיבה והישיבה. יעקב סוגר מעגל. הוא שב לארץ ממנה ברח בפחדו מאחיו מבורך בברכה לא לו, ומתיישב בה. כדי לסגור את המעגל שנפתח לפני עשרים שנה יעקב יודע שהוא צריך להיפגש עם אחיו. הוא מתחיל בשליחת שליחים. השליחים חוזרים ובפיהם הדברים הבאים: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. השליחים מדווחים שעשו מגיע עם ארבע מאות איש, ויעקב נכנס ללחץ, מכאן מתחילה שרשרת של פעולות הנובעות מתוך היראה, מתוך המקום הצר של הלב: חציית המחנה לשניים, שליחת עדרים של צאן, בקר, גמלים וחמורים כמתנה לעשו, שליחת הילדים והנשים. מה נאמר ליעקב? מה הוא שמע? למה הוא הקשיב? נאמר ליעקב- עשו מגיע עם ארבע מאות איש. יעקב שמע- עשו מגיע עם צבא. פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים. יעקב הקשיב לפרשנות שלו. מכיוון שהפחד מקנן בליבו עשרים שנה, גודל, מתעצם וצובע את עולמו, הוא שומע דרך הפחד. הפרשנות של יעקב אינה נובעת מאיום אמיתי של עשו, היא נובעת מהסיפור שיעקב מספר לעצמו על המעשים של עשו. בזוגיות בין יעקב לעשו לא הייתה הקשבה. היו הרבה מאד כוחניות ומניפולציות. כמה פעמים זה קורה לי? כמה פעמים אני שומעת את הסיפור שלי, את החוסר שלי ולא קשובה אל המציאות? כמה פעמים אני משוכנעת מהפחדים שלי ולא בודקת מה באמת קורה? כמה פעמים אני מגיבה בצורה תוקפנית או מוגזמת על דבר פעוט שפירשתי כאיום? כמה פעמים חוסר ההקשבה הזה פועל גם בתוך הזוגיות? משפיע על התקשורת? כמה פעמים אני מפרשת בצורה מוטעה את מה שנאמר לי? דוחה, מתגוננת, כועסת, נערכת לקרב- והכל מול הפרשנות שלי. כשהנפש העמוסה קובעת, החיים קשים ומאיימים. אך אפשר לעשות שינוי. פרשת וישלח מלמדת אותי על השינוי המתרחש דרך שינוי בהקשבה. מה קורה כשאני נפרדת מהסיפור שאני מספרת לעצמי, מהפרשנות שלי שממציאה לי מציאות מדומה. יעקב נשאר לבדו במעבר היבּוק בדיוק בשביל זה. כדי להיפרד מהסיפור. להיפרד מהדרך העקומה של פירוש המציאות. הוא עושה זאת, הוא מצליח: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. בעיני זהו מעשה הגבורה הכי גדול של יעקב. להצליח לנצח את הסיפור האישי, את הפחד, את מה שמנהל אותו שנים. מהמקום הזה, המקום שבו ניצלה נפשו הוא יכול לפגוש את אחיו מחדש. בחיבוק, בנשיקה, בבכי.

"אדם צועק את שחסר לו- חסר לו ביטחון צועק ביטחון. אדם צועק את שחסר לו לא חסר לו - לא צועק" (מאיר אריאל)

הלוואי שנמצא את התשובה, הביטחון והשקט מבפנים ולא נצטרך לצעוק אותם על אחרים, שבת שלום.

Comments


צרו קשר

הודעתך נשלחה, תודה!

המשקיף והמשתקף

"להזין את הלב, לחדש את ההבנה, להסיר את החסימה, ופתאום אין ספק בקיום."

WA2.png
MAIL2.png
FB2.png
כל התכנים שייכים לסיגל גריבי

c

bottom of page