פרשת ויקרא - ניחוח לה'

בשעה טובה ובחודש טוב התחלנו את חומש ויקרא, חומש הקורבנות, ספר הכהנים. במשך שמונת השבועות הבאים נלמד את אומנות ההתקרבות ואת מלאכת ההקרבה. מלאכה, שבזמן המשכן ובית המקדש היתה שמורה לכהנים, וכיום היא מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו. בקריאה שלי בפרשה השנה צדו את עיני המילים: וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת-הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחוֹחַ לַה'. הביטוי ריח ניחוח מופיע בפרשה שש פעמים, מה פירוש ביטוי זה? רש"י מסביר: "נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני". חז"ל מסבירים שהריח הוא חוש רוחני, משהו שאנו מכניסים אותו פנימה לתוכנו בעזרת הנשימה ומשפיע על הנשמה. גם האדם נוצר בעזרת הנשימה והרוח: " וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה". כלומר ניחוח הוא דבר המחייה את הנפש, המחזק את הנשמה, המחבר אותי לכל חלקיי, זו הדרך המסבה נחת רוח לה'.

לאחר שפסקו הקורבנות בבית המקדש הפכה התפילה לדרך של התקרבות: הודיה, תחינה ובקשת סליחה. ויש עוד דרכים להתקרבות. במגילת אסתר, אותה נקרא השבוע, מבקשת אסתר ממרדכי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי. אסתר ביקשה את קירבת עם ישראל ואת חיזוקו, ע"י כך שיצומו יחד אתה. הנכונות של האחד לוותר על הנוחות שלו, על הזמן שלו, על הרכוש שלו אולי אפילו על עקרון שלו כדי להתקרב, היא זו שמחזקת את האדם וגם את כל העם. בשושן זה היה הצום המשותף, היום זה יכול להיות משלוח מנות בפורים או מעשה טוב ומילה טובה בכל ימי השנה. כאשר מלאכת ההתקרבות נעשית נכון, זה לא עולה לי ולא קשה לי. אז הנשמה שמחה, עושה את רצון בוראה. ההתקרבות היא מעשה שלי בעצמי, בחיבור לרצוני. התקרבות לא קוראת עפ"י דרישה שלי מהשני (שיתנהג אחרת, שיוותר, שישתנה). זוהי הסתכלות פנימה כדי לאפשר חיבור חיצוני. המדרש מספר שספר ויקרא הגיע אחרי שתמה מלאכת המשכן, אחרי שניתנו עשרת הדברות, אחרי שלכאורה תמה המלאכה. אז חשב משה: מה עוד יש לי לעשות? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "חייך! יש לך מלאכה גדולה מכל מה שעשית. ללמד לבָני טומאה וטהרה, להזהירם איך יהיו מקריבים קורבנות לפני". אנו בימינו זכינו לראות בהקמת מדינת ישראל, בקליטת עליות מכל העולם, בבניית צבא חזק, תעשיות משוכללות וחקלאות מתקדמת. אנו בדורנו עשויים לחשוב: מה עוד יש לנו לעשות? בא ספר ויקרא ואומר: יש לכם עוד מלאכה גדולה מכל מה שעשיתם. עליכם ללמוד את מלאכת ההתקרבות. בימים אלו טרום הבחירות, כאשר כל צד מכפיש ומשמיץ את הצד האחר, כל אחד רואה במה השני מזיק ולא מוצא שום דבר טוב לומר על האחר, יש לנו מלאכה רבה. איך להתקרב, מה להקריב, לאיזו רוח מחייה להתחבר על מנת שנסב נחת רוח לבוראנו, לעצמנו, לסביבתנו. אני מתפללת שנצליח במלאכה ולו במעט ושנזכה לחג פורים שמח ולבשורות טובות. שבת שלום


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול