פרשת ויצא היא פרשת הגלות. בפסוק הראשון יעקב יוצא מבאר שבע לחרן ולאחר כ 20 שנה וקרוב ל150 פסוקים, הוא חוזר אל מולדתו, ארץ אבותיו. הפרשה נפתחת בפסוק:
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
על הפסוק הזה כותב רש"י: "יציאת צדיק מן המקום עושה רושם. בזמן שהצדיק בעיר, הוא הודָה, הוא זיוה, הוא הדרה. יצא משם, פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה".
עפ"י רשי, יעקב לקח אתו את כל איכויותיו מבאר שבע לחרן. באר שבע כבר לא יכלה ליהנות מזיוו, הודו והדרו, וחרן זוכה להתברך בהן.
מילותיו היפות של רשי מתאימות לכל אחת ואחד מאיתנו. כשאנחנו יוצאים לדרך, ארוכה או קצרה, כשאנחנו הולכים לחפש, לבקש אחר משהו רחוק או קרוב, חשוב לזכור לארוז אתנו את כל האיכויות שלנו. להתחבר בתוכנו לאורנו, להדרנו, להיות בשמחה שבנו, בנתינה שבנו. מהמקום הזה נביא את ברכתנו לכל מקום שנגיע. כמו יעקב, שהביא ברכה לחרן ולמשפחתו של לבן.
יעקב מתחיל את דרכו בחוסר וודאות, חולם את חלומו ובו מקבל את ברכת האלוהים וממשיך בדרכו וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם.
חז"ל מפרשים פסוק זה: "כיוון שנתבשר בשורה טובה- נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת".
נשא ליבו את רגליו- כשהלב מלא בשמחה וברצון, כשהלב מלא באהבה ובחסד, הוא נושא את הרגליים דרך מרחקים ומכשולים. הרגליים קלות והכוח לא נגמר.
מורתי ימימה אביטל מחלקת את המילה רצון ל: רץ און. כוחו של הרצון לקחת אותנו, אפילו להריץ אותנו, למקום בו אנחנו חפצים. וכשרגלֵיי הרצון מחוברות לכוחו של הלב, אין הגבלה למה שאפשר לעשות. למשל: לגלול אבן כבדה מעל הבאר, או לחכות שבע שנים לאהבה שלך, או לעשות מעשי חסד ללא כל תמורה, או להפיץ את הטוב שלך בעולם כולו.
לב שמחובר לכוחו הוא לב חזק, לב שמחובר לאמונתו הוא לב מכיל, לב שמחובר ללב אחר הוא לב גדול.
השנה הפרשה מלמדת אותי כמה משמעותי הוא הטוב שאני נושאת. כמה חסד אני נושאת, כמה הוא יכול להשפיע על סביבתי, כמה הוא יכול לרפא אותי.
בימי חודש כסלו אלה, כשהחושך גובר על האור, שהחום מתמעט לעומת הקור אני מזכירה לעצמי: חום הלב, אורו של הלב, המהות הטובה- קיימים תמיד. המלאכה שלי היא לזכור אותם, להתחבר אליהם, להתחבר לאנשי חסד אחרים שיזכירו לי את החסד שלי, ולשאת את רגליי למקומות טובים.
"שים אלי לב שוב נתאהב בוא נדבר להתקרב ולחוות אחד את השני מחדש
תני לו את הלב הוא מחכה תני לכאב להירפא ולחוות אחד את השני מחדש" (אברהם טל)
שתהייה שבת של שלום וחסד.
Comments