פרשת ויחי - זמן ירידה

פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית וחותמת את ימינו בארץ כנען. מכאן והלאה כל הפרשות יתרחשו הרחק מכנען- במצרים השכנה ובמדבר הגדול.

אפשר, אולי, להגדיר את התקופה בארץ כנען כ"מעט ורעים היו שני ימי חיי" עפ"י דבריו של ישראל /יעקב על עצמו. מעט שנים חיו אבותינו בארץ וחלק גדול מהם היה רע לתפארת: רעב, שרב, מלחמה, יבוש בארות, שנאת אחים. הזמן הזה נגמר עם ירידתו של יעקב למצרים, עם ההתיישבות בארץ גושן, עם מותם של יעקב ואח"כ של יוסף.

פרשת ויחי מקבעת את הירידה. כל כך קל לרדת, הרבה יותר קשה לעלות חזרה. מעניין שרוב התורה מוקדשת לתקופת הירידה והנסיון הארוך לשוב חזרה.

מורתי ימימה אביטל זצ"ל לימדה אותי שלירידה יש תפקיד חשוב: "בזמן ירידה יש לזהות את המרכיבים שבאים ללמד אותך לדייק".

הירידה היא חלק מהחיים. חיינו אינם קו ישר (בגרף הא.ק.ג. קו ישר פירושו מוות). אנו חיים במחזוריות ויש בהם עליות וגם ירידות, עפ"י ימימה אביטל תפקיד הירידה הוא לעזור לי לדייק את מקומי.

כאשר אני יושבת על מקומי לבטח, כאשר אני עוסקת בשגרה לאורך זמן, כאשר אני לא בקשב ערני ופנוי, אני עלולה אט אט לשקוע. לשקוע להרגליות, לאוטומט, לאדישות, ומשם לביקורת, שיפוטיות וכעס. זו הדרך הבטוחה לירידה, הדרך הבטוחה להתרחקות ולאובדן הדרך. בדרך הזו אפגוש מאבק וסבל, בדרך הזו אהיה אומללה.

בפרשה שלנו אנו פוגשים את אֵחיו של יוסף שבע עשרה שנה אחרי שהגיעו למצרים. לאחר הפגישה המרגשת, לאחר שכל המשפחה ישבה בארץ גושן, לאחר שחלפו שבע עשרה שנים של חיים בטוחים ושקטים יעקב, ראש המשפחה, נפטר.

וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף כִּי-מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.

פתאום הכל נשכח. דברי הסליחה של יהודה, מילות ההסבר של יוסף, הסולחה הגדולה- היתה כלא היתה. הפחד והשנאה חזרו למלא את הלבבות, הירידה החלה. מתוך הרגשות האלה פונים האחים בבקשה ליוסף שלא יפגע בהם.

ואני, מתי אני בירידה? כשעבודתי לא מצליחה, כשמאמצי אינם נושאים פרי, כשאני רבה, כועסת, מאשימה, מתרחקת.

לאחים היה יוסף שהחזיר אותם לטוב והבטיח להם שהכל לטובה, ומי עוזר לי בזמן ירידה? לי עוזרת ההבנה. הבנה שיש כאן סימן, צלצול של שעון מעורר. התעוררי, התרחקת מהדיוק שלך. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. הנה הזדמנות לדיוק חדש. לדרך נכונה יותר, ברורה יותר, מחזקת יותר. לי יש את האמונה שזהו פתח לגאולה חדשה: שחרור מהרגל והתחלה של משהו נפלא. נפלא לפחות כמו ארץ גושן..

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק!