פרשת ויגש

השבוע בפרשת ויגש חל הפיוס הגדול. יהודה מגלה לנציב מצרים את כל קורות משפחתו המשנה למצרים מתגלה כיוסף, האח שנמכר לעבדות. בתוך הדרמה הגדולה, הדמעות, ההתקרבות והרילוקיישן למצרים שעוברת המשפחה, בולטת לקיחת האחריות של כל צד מהאחים (יהודה ויוסף): יהודה לוקח אחריות להחזיר את בנימין לאביו ומבקש לשבת בכלא תחתו (על לא עוול בכפו) כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים. ויוסף, לאחר שהתוודע לאחייו כאחיהם האבוד, פוטר אותם מאחריות למעשה המכירה וטוען באזניהם שהכל חלק מהתוכנית האלוהית עַתָּה לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. בפרשה זו אנחנו לומדים מיהודה ומיוסף שיעור גדול בנושא הסליחה. איך סולחים? קודם כל ע"י פרידה מהאגו. ע"י הבנה שהאחר עשה את מעשיו מתוך הקושי שלו, המקום בו היה, מה שהתאפשר לו אז. הפגיעה בי היא עכשיו שלי. מה אני רוצה לעשות איתה? להחזיק אותה, להתחבק איתה, להתחמם ממנה? אח"כ הכרה בכעס כשייך לי וזוכרת שכל מה שאני מרגישה החוצה משתקף גם פנימה. יוסף היה יכול לכעוס על אחיו על שמכרו אותו לישמעאלים וגם על עצמו שלא התנגד, צעק ושכנע, ועל שהיה יהיר ומתנשא בצעירותו. יהודה היה יכול לכעוס על יוסף על שהפיל אותם בפח, על שהוא מתנכל להם מהרגע שהגיעו למצרים, וגם לכעוס על עצמו על השבועה שנשבע לאביו או על כך שבשעתו נתן יד למעשה ששָבר את המשפחה. במקום זאת כל אחד מהם מוותר על הכעס, כנגד השני וכנגד עצמו. בשפתה של ימימה אביטל: "הנה שגיאה והשגיאה מתקבלת אבל תתקבל כמיותרת ותתנקה.הפכה את האי דיוק כלפי עצמה לדיוק". אחרי הוויתור על המקום הצודק ועל הכעס מתגלה הגמישות במחשבה. פתאום רואים דברים מכיוון אחר לגמרי. יוסף מבין שהכל תוכנית של הקב"ה, שתפקידו היה להגיע למצרים כדי להציל את משפחתו. יהודה מבין שגילוי לב הוא התשובה הנכונה, גם מול אדם במעמד נכבד. הוא מבין כמה לא נכון להסתתר מאחורי תירוצים ושקרים ועומד מול האיש הרם ביושר לב ומתוך אמת מוחלטת. מתוך ההסתכלות החדשה, פתיחת הלב וההסכמה לקחת אחריות על איך הרגש שלי נוצרת התקרבות חדשה. התקרבות של מקום מקבל, מבין, מאפשר. מקום שמסרב להישאר בכעס ובהאשמה ובוחר בשקט ובאהבה. כך נוצרת הסליחה- משחררת מפגיעות, מאפשרת הכרת עצמי, הכרת השני, התחזקות הלב והסכמה- הכל למעני ולתיקוני. מאחלת לכולנו שנדע לעשות בתוכנו את מסע ההתקרבות הזה אל הסליחה שבתוכנו, עם סביבתנו ועם מנהיגנו. שבת שלום לכולם.


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול