פרשת וזאת הברכה

השבת הבאה עלינו לטובה היא גם שמחת תורה, בה נסיים את הקריאה בספר התורה ונתחיל קריאה חדשה. סוף שהוא התחלה.

הפרשה האחרונה שאנחנו קוראים בתורת ישראל היא פרשת וזאת הברכה, בה נפרד משה מעמו באופן כללי, ומכל שבט ושבט באופן ייחודי ע"י הברכה המיוחדת לו.

בִּמקום שהעם יערוך למשה מסיבת פרידה ויקרא לו דברי תודה וברכה על פועלו, משה פונה לכל אחד משבטי ישראל ומברך אותו בבברכה העוסקת באופיו המיוחד של השבט ובתנאי התישבותו בארץ. "ולבנימין אמר… וליוסף אמר… ולגד אמר…", וכולי. כל שבט והברכה שלו, לכל שבט החיזוק שמגיע לו.

משה מכיר את עמו היטב ויודע לְמה כל שבט זקוק. הברכה יש לה משמעות מדויקת ואין שוויון בין הברכות כמו שאין שוויון בחיים.

משה ברגעיו האחרונים ואולי הגדולים ביותר מלמד אותנו איך נראה מנהיג גדול, איך נראה אב רוחני.

לא עוד מנהיג שנוזף באנשיו, שנותן להם הוראות, שמכתיב להם מצוות וחוקים, אלא מנהיג שמראה את הדרך, גם כשכבר לא יהיה איתם בדרך.

מנהיג שקשוב לאנשיו ומכיר אותם באמת, שיודע מה החולשות שלהם ואיפה כדאי לעודד, שמתייחס אליהם כאל עם אך גם כבודדים עם יחוד. מנהיג שמחבק ותומך ויחד עם זאת משחרר.

איפה ישנם עוד מנהיגים כמו המנהיג ההוא?

גם אם לצערנו הרב מנהיגנו נמצאים בצד ההפוך מהדוגמא הזו, אנחנו יכולים ללמוד ממשה הלכות מנהיגות לגבי עצמנו. כשאני מנהיגה את חיי האם אני קשובה לכל החלקים שבי או שיש חלק שמשתלט (השכל? הלב?). כשאני מנהיגה את חיי האם אני יודעת לעודד את עצמי ברגעים הקשים או נוטה יותר לנזוף בעצמי ברגעים אלו? כשאני מנהיגה את חיי האם אני מסתכלת קדימה או יותר לאחור?

וכשאני מנהיגה אחרים? את משפחתי, את קהילתי, איזו מנהיגה אני?

בפרשה האחרונה שאנו קוראים בתורת ישראל השנה יש חוכמה גדולה, חכמת הברכה. מאחלת לעצמנו שנשכיל ללמוד, נדע לאהוב, נפתח ההקשבה בהשראת משה ונוביל את עצמנו למציאות שבה נוכל לראות את כל הפוקד אותנו בדרך החדשה, בארץ החדשה- כברכה.

חזק חזק ונתחזק!

שנה טובה, חג שמח ושבת שלום.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול