פרשת וארא

בפרשת וארא אנחנו מתחיל התהליך המכונן בחייו של כל אדם ואדם, בכל דור ודור- יציאת מצרים. התהליך הזה הוא כ"כ חשוב ומשמעותי שמוקדשות לו שלוש פרשות בספר שמות.

הוא מתחיל בכך שה' שולח את משה אל העם כדי להודיע להם שתהליך הגאולה בדרך וממשיך בשליחת משה אל פרעה בבקשה לשלח את בני ישראל.

כאן מופיע פסוק מענין: וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

הקב"ה מודיע למשה מראש על כך שהתהליך יהיה ארוך וקשה כי הוא יקשה את לב פרעה. למה להקשות את לב פרעה? לא מספיק קשה גם כך?

אני מבינה שיש פה שיעור בהתמודדות עם מישהו שליבו קשה. מישהו שלא מאפשר לי להתקדם בפרויקט שאני רוצה, מישהו שלא משתף איתי פעולה בדרך שלי, מישהו שלא מוכן לקבל את ההתקרבות שלי, שלא רואה את ההשתדלות שלי, שמסרב לי בעקביות.

יש סיבה שאדם כזה מופיע בחיי.

איזו הרגשה זו, לפגוש את זה שליבו קשה? זה יכול לגרום כעס, תסכול, כאב ופגיעה. לא זה מה שקורה למשה. משה מלמד אותנו בפגישות עם פרעה מה עלינו ללמוד בהתמודדות מול לב קשה וסגור.

להיות ברור: המסר של משה ברור ולא משתנה. גם כשפרעה מסכים לשחרר רק את הגברים, גם כשמסכים שיזבחו במצרים, משה נשאר ברור בבקשתו.

להיות בטוח: למשה אין ספק בבקשתו, הוא לא מתבלבל ולא מתקפל. הוא יודע מה הוא מבקש, מה חשוב לו ובטוח בעמדתו.

להיות עיקבי: משה לא משנה את דעתו מול השינויים שמתחוללים בפרעה, שפעם מסכים ואז מתחרט. הוא חוזר כל פעם על אותה הבקשה: שלח את עמי.

להתמיד:משה לא נבהל מחוסר רצונו של פרעה לקבל את בקשתו וממשיך שוב ושוב לבקש, להראות, לשכנע.

להאמין: למשה יש אמונה. הוא יודע שהקב"ה איתו, שהאמת איתו, שמה שהוא מבקש אכן יתקיים. האמונה בצדקת דרך נותנת כוח להישאר בדרך.

להיות בעשיה: משה ממלא אחר מצוות פרעה ועושה בכל פעם "קסם" אחר. הוא לא רק מדבר ומאיים אלא גם פועל להוכחת צדקתו.

כמו משה ואהרון, גם לנו יש מפגשים עם אנשים סגורי לב, אנשים שמקשים את ליבם ואת חיינו. הפרשה מלמדת אותי שאנשים אלה באים לעזור לי לבדוק את עצמי ואת דרכי. האם אני בטוחה, האם אני ברורה לעצמי, האם אני מוכנה להתמיד בדרך למרות הסגירות, האם אני מאמינה באמונה שלמה שהדרך שלי נכונה, האם אני ממשיכה לעשות מה שאני יכולה למרות הקושי שעומד מולי?

השבוע פרשת וארא מלמדת אותי על הדרך ליציאה מעבדות.

הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.

הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.

יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.

צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם,

הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל-הָעֶרֶב,

צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת:

- הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך? (לאה גולדברג)

מאחלת לנו שנזכור מה חשובה הדרך ונצליח לעמוד מול לבבות סגורים והמכשולים שבדרך.

שבת שלום וחודש טוב


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול