top of page
תמונת הסופר/תסיגל גריבי

פרשת האזינו

פרשת האזינו היא המשכה של פרשת וילך, בה קראנו על השירה שתפקידה ללמד ולהזכיר לבני ישראל את מורשתם ואת אלוהיהם.

בפרק ל"ב שבספר דברים משה מדבר לעם את השירה. בשורות קצרות וקצובות הוא מספר להם את תולדותם בעבר ובעתיד. החל מיציאת מצרים:

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ,

דרך הישיבה בארץ יַרְכִּבֵהוּ עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי

עד חטא היוהרה של העם וחטא וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ

ואיבוד האמונה וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ .

משה מתאר גם תגובת ה' וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו.

ואת העונש הצפוי לעם וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם

הוא מסיים את דברי השירה/ נבואה במילים המבשרות על הגאולה וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

משה מדבר לעמו אך בקריאתו הוא פונה דווקא אל השמיים ואל הארץ הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי.

משה פונה אל העדים הנצחיים שתמיד נמצאים, שתמיד היו ותמיד יהיו- הארץ והשמים, הנמצאים עוד מראשית הבריאה, עוד מלפני בריאת האדם. רש"י מוסיף בפירושו, שהשמיים והארץ הם שותפים במעשה הברכה והקללה. אם בני ישראל ילכו בדרך הישר הגפן תתן פריה, האדמה תתן יבולה והשמים יורידו מטר. ואם בני ישראל יתרחקו מה' וימאסו בו גם העדים יהיו שותפים לתגובה וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ.

יש דרך נוספת לקרוא את הפניה הזו לשמים ולארץ: כבקשה שגם בשמיים וגם על הארץ תשמע קריאתי, פניה שהבקשה שלי תהיה מובנת, מקובלת, נשמעת גם בעליונים וגם בתחתונים.

הקריאה בפסוקים אלה בדיוק בשבוע שבו חל יום כיפור נותנת להם עומק מיוחד.

בדיוק בשבוע שבו הודינו על חטאינו, ביקשנו סליחה, התחננו למחילה, התפללנו לכפרה, בדיוק בשבוע הזה אנחנו מקבלים תזכורת על כל החטאים שאנחנו עוד עומדים לעשות.

ובדיוק ביום עליו נאמר: "עברות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, שבינו לבין חברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" אנחנו קוראים את השירה הפונה אל השמים אבל תלויה בארץ, בהסכמת בני האדם, בנו. ביכולת לשמוע, להקשיב, ללמוד, לתקן, לחזור, להיגאל.

השנה החדשה החלה, ואיתה גם כל האפשרויות החדשות. שירת האזינו פורסת בפנינו את כל האפשרויות כולן: מה יקרה אם נזכור, מה יקרה אם נשכח, מה יהיה אם נהיה חכמים, מה יהיה אם נתנהג כנֵבֵלים. הבחירה בידינו, העונש בידיו.

לאונרד כהן כתב שיר נפלא: If it be your will שתורגם ע"י אדוה ברנד וגבריאל בלחסן:

"אם יהא זה רצונךָ,⁠ לא אדבר עוד לעולם

וקולי יידום, כמו שכבר נדם

לא אדבר עוד לעולם, אשמע רק לקולךָ

עד אשר תקרא בשמי, אם יהא זה רצונךָ⁠

ואם יהיה זה רצונךָ,⁠ אם ישנה בחירה

נהרות ירקדו גבעות יעלוזו,

כשרחמיךָ ישפכו, על לבבות נשרפים בשאול,

אם יהיה זה רצונךָ⁠

להיטיב עם כל"

בסופו של חודש הסליחות, של עשרת הימים הנוראים ולאחר יום הכיפורים, אני מאחלת לנו שנמצא את הדרך. שנדע לעשות בחירות טובות, מעשים טובים, להיות טובים. בפני עצמנו, בפני חברינו, בפני אלוהינו.

שבת שלום

ועוד חג שמח.

סיגל


2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page