פרשת האזינו

עודכן: 7 ביולי 2021

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.

שלשום סיימנו את יום הכיפורים. חלקנו עדיין תחת השפעת היום הזה. אולי עייפים, אולי מכונסים, אולי מתאוששים, אולי נרגשים, אולי עדיין זוכרים את השקט הנפלא שזכינו לו. אני באופן אישי מרגישה תחושה של restart עכשיו באמת מתחילים מחדש. עם הבנות חדשות, ממקום חדש, עם כוחות חדשים שהגיעו פתאום ויחד עם זאת יש גם תחושה של חולשה, בלבול ועייפות. לאחר שהנפש התנקתה מהכוחות ה"כאילו מחזקים" מה נשאר לה? על מה היא תישען? מאיפה תגיע האנרגיה להתחיל מחדש?

בעיתוי הזה מגיעה לה פרשת האזינו, המשך נאום הפרידה של משה לעם. נאום שאת תחילתו קראנו בשבוע שעבר ואת סופו נקרא בעוד שבועיים. פרשת האזינו רובה ככולה שירה. שירה נפלאה. כתובה בשפה פיוטית ובעלת תיאורים עשירים. שירה שיש בה גם אהבה, גם אכזבה, גם תוכחה, ובעיקר תיאור נאמן של חיינו. השפה נהדרת, התוכן.... התוכן לא פשוט. התוכן מעביר את המסר הברור הבא: יש פה אלוהים אחד, הוא מרים הוא מוריד, הוא ממית והוא מחייה. אל תנסו הבין אותו, אל תנסו להתחכם איתו. קבלו את המגיע טוב או רע. ויהיה בעיקר רע.

אני מודה שהשבוע אני מתקשית למצוא נחמה בתוכן, אז אני מסתכלת על הצורה: הפרשה כתובה בשתי עמודות מקבילות, וכל שורה כתובה בכפל לשון. כפל המדגיש ומחזק את המסר. מבנה הפרשה הסימטרי והמאוזן ושמה: האזינו, מזכיר לי את האיזון (אותן אותיות). חיים מאוזנים:

לבנות כוחות חדשים/ לשחרר דברים מיותרים להיות בהכרה לטוב המתרחש/ לראות את המיותר בחיי להכיר תודה / לבקש סליחה ומחילה להכיר את עצמי באמת/ לקבל את עצמי אהבה לעצמי / ואהבת לרעך כמוך חיי רוח רוחניים (משה) / חיי יום יום גשמיים (יהושע) שמיים וארץ

כל צד מחזק את השני, כל צד משלים את השני, כל צד זקוק לשני. שני הצדדים חשובים והאיזון בניהם חשוב. כאשר אין איזון בין שני החלקים, יש חוסר שקט. מרגישים שהחיים תקועים, שלא מתקדמים, כועסים, מתוסכלים, רעבים, נלחמים. לפעמים מרוב טוב כבר לא רואים כמה טוב (וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט,) לפעמים חושבים שאין לנו מספיק (יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים). לפעמים שוכחים מה חשוב באמת, לפעמים אפילו שוכחים את עצמנו.

משה, במילותיו האחרונות אל העם, רגע לפני שהוא עולה אל ההר אל עבר מותו הידוע מראש, מוסר לעם את צוואתו, מסר לדורי דורות: זכרו שבאתם לכאן מתוך אהבה, אל תבעטו באהבה הזו. אל תפנו גבכם למקור הטוב. הפניית הגב תביא את הרע לחייכם. וגם, אפילו צדיק הצדיקים, הנביא שבנביאים, האיש הקרוב ביותר אל ה' בכל הזמנים, גם הוא חוטא, גם הוא נענש, גם סופו מגיע.

יפה עשתה התורה שהיא נותנת לנו שלוש פרשות להיפרד מהמנהיג הגדול הזה, איתו בילינו בשמונת החודשים האחרונים, אותו ליווינו מרגע הולדתו עד לרגע מותו. יפה עשתה התורה שהיא מאפשרת לנו להיפרד ממנו בתפילה, בשירה ובברכה. בעוד שבועיים נקבור את משה נסיים את הקריאה בתורה ונתחיל מבראשית.

ובינתיים, השבוע אני מתפללת לאיזון בחיי. שעל כל בשורה רעה תגיע גם אחת טובה, מול כל עצב תבוא השמחה, שכל יום יביא איתו הבנה מחזקת, אהבה מחבקת ושקט, טוב ומוגן.

שבת שלום ומיד מגיע חג שמח.






0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול