פרשת דברים - איך אדם הופך לעם?

בתוך כל תהפוכות החיים, עם הקורנה שבאה להישאר וההנחיות שמשתנות חדשות לבקרים יש דבר אחד קבוע בעולמנו, הזמן. הזמן הקבוע עובר, כל שבוע אנחנו קוראים עוד פרשה והנה הגענו לחומש האחרון בתורה שלנו, לחומש דברים. בתחילת חודש אב, קצת לפני שהשנה נגמרת, אנחנו קוראים את דבריו של המנהיג הגדול של עם ישראל: קיצור תולדות העם, מהיציאה ממצרים אל הר חורב (סיני), דרך המסע הארוך מאד במדבר ועד ההמתנה בעבר הירדן לקראת הכניסה לארץ.

משה מדבר אל הדור החדש, הדור החופשי, הנועז, המיועד לכבוש את הארץ ולהשתלט עליה. מזכיר קצת דברים של קצינים בכירים אל הטירונים הצעירים שלנו, שרוצים "לתת עבודה", לפעול, לעשות, להילחם, מוכנים כמו כדור ברובה שמחכה להיפלט. כמו הקצינים הבכירים, גם משה יודע שלפני האיך צריך לדעת מה. לפני העשיה צריכה להיות הבנה. הבנת הדרך, הבנת המטרה, הבנת הסיבה לקיומינו.

משה מספר לעם בפירוט את החוויות המעצבות שעברו בדרך. איך הפכנו להיות מי שאנחנו, איך מעם עבדים שדואג רק לארוחה הבאה וליום הבא הפכנו להיות עם שיודע את המקום שלו, שנלחם עליו כשצריך, שנמנע ממלחמה כשנכון.

אז האם פתאום קם אדם ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת? לא בדיוק.

אדם קם כשהוא שומע את הקריאה: ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב-לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. הקריאה יכולה להיות חיצונית (לך לך) או פנימית (החלוצים שעלו לארץ).

הוא יוצא לדרך לא מוכרת ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום, או מלחמה. הדרך מפגישה את ההולך בה עם ריגושים גדולים ועם סיוטים גדולים. עם לחצים כבדים וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא-אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. ועם הצלחות יפות וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם.

הדרך מפגישה אותו עם הפחד וחוסר האמונהוַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ. ועם גבורה ושֶכֶל טוב וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת-כָּל-עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד...רַק אֶל-אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כָּל-יַד.

הימים שעוברים, השנים שחולפות, החוויות וההזדמנויות שהדרך המתמשכת מספקת, הופכות את האדם לעם. מחָבְּרות את האישי לכללי, את הפרטי לחברתי. כשאדם הופך לעם הוא מבין את כוח הקבוצה, את הטוב המתפשט, את עוצמת הביחד ואת הרגישות לפרט, כי פרטים שמחים מהווים עם חזק. בימים אלו אנחנו עדים לחיבור חברתי חזק מאד. אני מתפללת שהחיבור הזה יתממש בעשיית טוב ותמיכה הדדית, ברצון לחיזוק ולא להחלשה, בתחושת ביחד מעצימה ובהצלחה.

חודש טוב ושבת שלום


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול