פרשת בשלח

השבת השבוע נקראת שבת שירה, על שם שירת הים המופיעה בפרשה, לא פעם אחת כי אם פעמיים: שירת משה ושירתן ונגינתן של מרים והנשים. אך הפרשה לא נעצרת בשירת ההודיה לה' והיא ממשיכה ומתארת את קשיי ההסתגלות של עם העבדים בדרך אל חיי החופש. הפרשה מעלה שאלות רבות בנושא התמודדות עם קושי, עם חוויה חדשה, היא מלמדת שהדרך הטובה ביותר בין שתי נקודות היא לא תמיד הדרך הקצרה ביותר, לפעמים היא זו המאתגרת יותר, ומצביעה על המהירות שבה שמחת הנס מתחלפת במרירות השגרה. בפרשה זו בני ישראל חווים שחרור מעבדות בדרך של ניסים ונפלאות והזדמנות ליציאה לדרך חדשה, ובכל זאת הפרשה מלאה בתלונות וקיטורים, דברים הנשמעים ציניים להחריד כמו: וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל-מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי בַּצָּמָא. במילים פשוטות: כל מטרת הנס הגדול היתה אך ורק כדי להוציא אותנו מהמקום הנפלא שנקרא מצרים ולהביא אותנו למות במדבר. המילים המרות האלה, הציניות הכואבת המתבטאת בתלונות בני ישראל, משקפת את הפחד שלהם. אדם שפוחד, אדם ללא אמונה וללא ידיעה, מבקש לשוב למקום האחרון שהיה בו. הוא עושה אידיאליזציה למקום אותו הכיר: מערכת יחסים גרועה, מקום עבודה מנוכר, שרות קשה בצבא. כל מקום שהייתי בו עדיף על הלא ידוע הזה. המילים האלו מהוות תשובה לקושי אך הן אינן תשובת אמת. פרשת השבוע מלמדת אותי לשים לב לקולות האלה בתוכי, שקיימים גם כעת במלוא עוזם: תחזירו לי את החיים שלי בחזרה, למה הגעתי לכאן, לשבת בבדידות בביתי מול מסך המחשב, להמית את רוחי בריחוק החברתי? הקולות האלו מלמדות אותי שאני כנראה מפספסת פה משהו. משהו שהפחד והכאב על מה שהשתנה לא מאפשר לי לראות, איזה נס שקורה עכשיו בדרך לארץ זבת חלב ודבש. הפרשה מלמדת אותי שבכי וקיטורים לא עוזרים, הם רק מפוררים ומפרידים ובנוסף הם מזמנים את עמלק, הספק, שמגיע להילחם בי כשאני חלשה ומפולגת. השבוע אני לומדת מהפרשה לנסות להמתיק את המים המרים דרך אמונה, הבנה והסכמה לחכות. ללכת את הדרך, להתמודד עם האין ולראות את היש, את הנס, למצוא את השירה ואת הניגון. שבת שלום


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול