בשמחת תורה זכיתי לעלות לתורה בקריאה האחרונה של ספר דברים. זכיתי בכבוד לנשק את המילים האחרונות הכתובות על הקלף שכולו גלול לצד ימין ורק טור מילים אחד עדיין גלוי לעין: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה .....וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה... וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל ....וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל. כשהסתיימה הקריאה, התורה גוללה אל ההתחלה. התורה גוללה והרב הכריז על כל פרשה שעברה: וילך, ניצבים, כי תבוא... כך חלפו על פנינו ביעף פרשה אחר פרשה, מספר דברים ואז במדבר, ויקרא ושמות. שנה שלמה שעברה עד שהגענו להתחלה, לבראשית. שוב לבראשית. כל מה שעברנו חלף, והכל עוד לפנינו: התוהו ובוהו, הגירוש, המבול, לך לךָ, העקדה, הבריחה, הבגידה, הגלות הארוכה וגם המסע בחזרה. האהבות, הלידות, התגליות, ואחד אלוהינו שהולך ומתגלה לפנינו בכל כוחו, עוצמתו, גדולתו. שוב הכול מתחיל מבראשית. וגם אנחנו בעצם מתחילים ממש עכשיו את המסע שלנו בשנה החדשה. אני מרגישה בתוכי את פרפורי הבטן לפני שיוצאים למסע הגדול, לפני שעושים את הצעד הראשון, לפני שהכול מתחיל. מה יהיה? איך אתמודד עם התוהו ובוהו כשיבוא? האם תהיה לי תיבה במבול? האם אדע ללכת אל הארץ אשר יראני? האם אעמוד בניסיון? האם אביא ברכה? את התשובה לשאלות המפרפרות בבטני אני מחפשת בפרשה. והתשובה שאני מוצאת בתוכה היא: אל תפחד, אתה לא לבד. פרשת בראשית מתחילה במילים: וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. מההתחלה העולם לא היה עזוב, הייתה בו רוח אלוהים, ורוח אלוהים היא זו שבראה עולמות וממשיכה לבוראם כל יום כבראשית. אלוהים ברא אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה כי הוא ידע ש: לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ. ומאז הוא לא לבדו האדם. יש לו עזר. יש לו עזרה. מפרק א' של ספר בראשית מופיעה העזרה בצורת הזוגיות. מכאן ואילך יהיו לנו זוגות שיבְנו, יְשַנוּ, ויִצרו את ההיסטוריה האנושית. זוגות המורכבים בדר"כ מגבר ואשה (אך לא רק) ובתוכם, בתוך הזוגיות שלהם, תמיד תהיה רוח אלוהים. רוח אלוהים המקרבת, רוח אלוהים המגרשת, רוח אלוהים הנותנת, רוח אלוהים הלוקחת. כי לאדם יש זוגיות עם אדם אחר אבל קודם כל יש לו (כדאי שתהיה לו) זוגיות עם אלוהיו. השנה זו השנה החמישית שאני כותבת על פרשת השבוע, והשנה הזוגיות קוראת לי. קוראת לי ללמוד עליה מתוך פסוקי התורה. השנה אני מבקשת לחזק את הזוגיות שלי עם רוח האלוהים הנמצאת בתוך הפסוקים, שתעזור לי להתקרב, להתאהב ולהבין עוד קצת. המסע מתחיל, יצאנו לדרך. פרשת בראשית מזכירה לי, יחד עם מילותיו של אהוד בנאי: "תמיד אהיה קרוב אליך, לחבק במקרה שתרעד. אל תפחד אתה לא לבד".
שבת שלום והתחלה טובה
Comments