פרשת אמור - שייכות וצמיחה

פרשת אמור נפתחת בחיובים ואיסורים המוטלים על הכהנים, כאנשי הקודש, ובהמשכה היא מכוונת אל כל עם ישראל וכוללת את הציווי על מועדי ישראל: וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי בפרשה זו מוזכרות הלכות השבת, פסח, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה, יום הכפורים, סוכות ומצוות ארבעת המינים. בפרשת אמור, שנאמרה מפי ה' למשה, בהר סיני לפני אלפי שנים מוזכר כל לוח השנה היהודי, אותו אנחנו חוגגים עד עצם היום הזה. די מדהים לחשוב על זה שכל הזמן הזה, המלחמות, הכיבושים, אלפיים שנות גלות, המודרנה, החילוניות, כל אלה לא שינו את לוח השנה היהודי ולא העלימו אף אחד מהמועדים, אף אחת מהמצוות. מצוות המועדים כוללות: שבתון, קורבנות, קציר, אסיף, מה לאכול ומתי לצום. מלבד מצוות קורבנות שפסקה עם חורבן בית המקדש, כל המצוות עדיין מתקיימות. אלפי שנים מאז שמשה עלה להר סיני עדיין אנחנו שובתים ממלאכתנו בשבת (גם אם יש וארייציות שונות להשבתה הזאת), עדיין אוכלים מצות שבעה ימים (וגם פריכיות אורז), עדיין סופרים כל יום שעובר בספירת העומר, מקדשים את ראש השנה (למרות שהוא מתקיים בתשרי ולא בחודש השביעי) צמים ביום כיפור ובונים בשמחה סוכות בחג הסוכות. לכל המנהגים האלו נוספו מנהגים נוספים: הקידוש בשבת, ההבדלה בצאתה, סימני חג ראש השנה (תפוח בדבש, רימון וראש דג) ושליחת אגרות שנה טובה, מנהגי האבלות של ספירת העומר והחגיגה החקלאית בשבועות. כל דור, כל תקופה, כל שינוי היסטורי הוסיף למנהגים את הרובד שלו. היהדות לא נעלמה במשך השנים אלא התפתחה והתחזקה. השינויים והתוספות מראות לדעתי על חשיבות לוח השנה היהודי לאורך הדורות. עם כל טלטלות ההיסטוריה האמונה נשארה. דבר המראה על תחושת שייכות, על רצון להמשיך את השושלת, על התאמת מדויק לעם המשתנה תדיר. בפרשה נאמר: מועדי ה' אשר תקראו אתם המילים הלא מנוקדות יכולות להיקרא בשני אופנים: תקראו אותם או תקראו אָתֶם. תקראו אָתֶם מאפשר לעם, לחכמיו ומָנהיגיו לקבוע: מתי בדיוק מתחיל החג ומתי הוא מסתיים. קיום החג מותנה בהחלטת העם לקיימו ובתוך כך החג מקבל משמעות מתוך בחירת העם. מרגש אותי לראות איך הצליח העם היהודי לשמור את מועדיו, לחגוג אותם עפ"י המצווה וגם עפ"י המנהג מתוך חיבור אמיתי, נוכחי, משתנה. חיבור המאפשר לעם שלנו, שאינו שוקט על שמריו, להמשיך להתקיים בדרכים המסורתיות וגם החדשות. כל דור והרובד שהוא מוסיף. כל תוספת והיופי שהיא מביאה איתה. מאחלת לנו שנמשיך להתקיים עם חיבור לשורשים וצמיחה רחבה וענפה. אֱמֹר לְעַצְמְךָ שֶׁכָּל הַטּוֹב עוֹד לְפָנֶיךָ, כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר אַתָּה מַשִּׁיל מִקְּלִפּוֹתֶיךָ, הַיָּמִים סְפוּרִים, אַתָּה סוֹפֵר דִּבְרֵי יָמֶיךָ, כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר אַתָּה יוֹתֵר מֵאֶתְמוֹלֶיךָ. (עובדיה חממה)

חודש אייר טוב ושבת שלום