פרשות תצריע ומצורע - תוכנית יציאה

השבוע היינו קוראים בבתי הכנסת, אם היינו יכולים, שתי פרשות יחד- תזריע ומצורע. שתי הפרשות עוסקות בחוקי טיפול וטהרה בעיקר מול המחלה המסתורית הנקראת צרעת, שפוגעת בגוף האדם וגם בקירות ביתו, בגדיו וכליו. הפרשות מתארות את סימני המחלה, את הטיפול בה (בידוד והיגיינה מוגברת) ואת הדרך בה יוצאים מן הצרעת. מעניין לקרוא את הדברים כשאנחנו בעצמנו עסוקים בשאלה איך יוצאים מבידוד הקורונה. חולה בצרעת מורחק ושוהה מחוץ למחנה עד שתסמיני הגוף שלו חולפים והכהן מאשר לו לשוב למחנה, אך זה אינו מספיק. לאחר שנרפא מהצרעת הכהן מקיים טקס שבסופו המצורע לשעבר נשלח לעוד שבעה ימי בידוד. אחריהם הוא טובל, מיטהר ומביא קורבן לכהן. גם טהרת הבית והכלים דורשת לפחות שבעה ימי בידוד כדי לקבוע אם טהורים הם או לא. הפרשה מלמדת אותנו שלא ביום אחד ולא במהירות עוברים ממצב של טומאה למצב של טהרה. טומאה הוא תהליך פנימי שלוקח זמן עד שאנו רואים את תוצאותיו החיצוניות ובהתאמה גם טהרה היא תהליך שלוקח זמן. כמה זמן? יותר ממה שנראה לעין. מחלת הקורונה שפשטה במחננו היא מחלת ריאות מחלישה. יש אומרים שהיא באה לרפא את האנושות מחמדנות, שתלטנות, יוהרה ותאוות בצע, תכונות שגרמו לנו להפריז בכל מימד. לוקח זמן להירפא מן הצרות האלה, כמה זמן? יותר ממה שאנחנו חושבים. רק הוסרו ההגבלות ומאות אנשים נהרו לחנות איקאה, חיכו שעה וחצי בתור כדי לקנות כי כמה זמן אפשר לחיות בלי לרכוש ספה? אנחנו כולנו (גם אני) קצרי רוח להסרת ההגבלות. רוצים לחזור לחופש הפעולה, לקניות, למספרה, לבתי הספר, למכון הכושר. רוצים את החיים שהיו לנו. פרשות תזריע מצורע מזכירות לנו שכדי לחזור לחיים חברה תקינים אנחנו צריכים לעבור תהליך עמוק ומשמעותי, להניח למה שהיה ולבוא מוכנים, נקיים מאחיזה בעבר, אל החיים החדשים. מי יתן ויהיה לנו אורך הרוח, ההבנה, וההסכמה לקבל את התהליך המתרחש. "אלוהים תן לי את השלווה להשלים עם שאיני יכול לשנות. אנא תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי. ואנא תן לי את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה." שבת שלום