פרשות תזריע מצורע

השבוע הסתיימו עשרת ימי תודה, הימים שבין ערב יום השואה ליום העצמאות. עשרה ימים בהם ניסינו להגביר את הכרת התודה שבנו, כאיזון לכאב ואולי לחוסר שביעות הרצון שלנו מהמצב או מהמדינה.

השבוע גם התחלנו חודש חדש, חודש אייר, יש שרואים בשם זה את ראשי התיבות: אני י' רופאך, ומייחסים לאייר את חודש הבריאות.

פרשות תזריע מצורע מתאימות מאד לחודש הבריאות, כי מדובר בהן על כללים לשמירה על בריאות הגוף וגם הנפש, כללים הקשורים לטהרה ולטומאה. הפרשות עוסקות ברובן בדיני מצורע.

מוצא רע, מצורע, מפתח נגעים חיצונים המעידים על זיהום פנימי. לפעמים הזיהום כל כך מפושט שהוא פוגע גם בבגדים, בקירות ביתו ובכליו של המצורע.

מיהו המוצא רע? זה שמדבר רע, זה שרואה רע, זה שלא מוצא שום סיבה להודות. השכנים רעים בעיניו, הקהילה רעה בעיניו, החיסונים רעים בעיניו, המדינה רעה בעיניו.

אדם כזה, מצב כזה, עפ"י הפרשה, מסוכן למחנה. הוא עלול להדביק אחרים, והתרופה לכך: כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ

ריחוק חברתי. הפתרון הזה, מסתבר קיים כבר מימי יציאת מצרים.

כולנו חווינו בשנה האחרונה ריחוק חברתי, חלקינו היינו בבידוד, אולי אפילו חולים.

חווית הבידוד ממחישה ביתר שאת כמה האדם חייב תודה לסביבתו. כשאי אפשר לקנות מזון, יש שכנים שעוזרים, או שליחים שמביאים.

כשאי אפשר לבשל יש חברים שתומכים.

כשאין עם מי לדבר, את מי לראות, עם מי להתפלל, החברה הופכת להיות מצרך חיוני, כי בינינו, כמה תמיכה ואהבה אפשר לקבל מהמסך?

פרשות תזריע- מצורע מלמדות אותנו איך חוזרים חזרה למחנה, אחרי שהנגע עובר. המצורע לשעבר חוזר למחנה, אך לא לפעילות, הוא מחכה מחוץ לאוהלו במשך שבעה ימים, ואז, נקי ומטוהר מכל מיותר הוא מביא זבח לה', עושה מעין "חידוש נדרים" עם ה' ועם הקהילה ממנה יצא.

גם אנחנו יצאנו מהבידוד והסגר, גם אנחנו לומדים לחזור לחברה, הלוואי ונצליח לכרות ברית חדשה בינינו, ברית שמושתתת על תודה, על חמלה, על סבלנות. שנדע לאהוב ולקבל את עצמנו ואת אחינו ואחיותינו עם השגיאות שעושים ועם הטעויות שמתרחשות.

שנדע להיות עם אחד, עם שראוי לחגוג יחד 73 שנות עצמאות.

בברכת חודש טוב,

ושבת שלום


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול