בשבוע בו ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות אנחנו קוראים שתי פרשות. פרשת "אחרי מות" העוסקת במצוותיו של אהרון, הכהן הגדול, אב שכול ששכל את שני בניו ופרשת "קדושים", פרשה ובה 51 מצוות חברתיות המאפשרות חיים מוסריים וחברה של ערבות הדדית. בפרשת קדושים נמצא הפסוק המפורסם לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'. הרבה מילים נאמרו על "ואהבת לרעך כמוך" ורבי עקיבא כבר אמר שזו המצווה החשובה בתורה, השנה הופיע הפסוק הזה בטקס יום העצמאות על רקע השיר "יש לי אהבה והיא תנצח". הפסוק הזה מלמד אותנו כמה דברים: אחד, על כוחה של האהבה שניים, על כוחה של האחדות שלוש, על הקשר שבין האדם לסביבתו, לעמו ולארצו. וארבע, על החיבור הגדול מהכל בינינו, חיבור הבריאה בצלם. המקום הזה בתוכי שמאפשר לי לקבל את עצמי הוא אותו מקום שמאפשר לי לקבל את בני עמי השונים ממני. המקום הזה בתוכי שמאפשר לי לאהוב את רֵעי (או הרע שבי) הוא המקום שמאפשר לי לאהוב את עצמי. על מנת שנוכל לחיות בסביבה מתוקנת, סביבה שיש בה חמלה, עזרה, קבלה, התחשבות בזקן, בחלש, בחריג, כל אחד מאיתנו צריך ללמוד לחיות עם עצמו בשלום. להסכים שגם אני לפעמים החלש, החריג, גם אני ארצה שיראו את הדרי ויופיי גם כשאני לא במיטבי, להבין שגם אני פעם אהיה זקן, וגם אני יכולה לקבל עזרה וליהנות מהתחשבות. מורתי ימימה אביטל אמרה: "כולנו משתייכים לעם. להבין את המשפט הזה זה גם להבין אותו בכל זמן, בכל יום, השתייכות בביתכן ובחוץ ולא שופטות. כשהינך בתודעה שמאפשרת לך את הקשר עם העם, עם הכלל". הבנה עמוקה של המשפט הזה מחברת אותי ל-ואהבת לרעך כמוך. כולנו שייכים לעם, לאותו עם. בכל אחד מאיתנו יש חלקים שונים כמו שיש בָּעם חלקים שונים. קבלת החלקים השונים שבתוכי יכולה לעזור לי לקבל את החלקים השונים בעם שלי: גם אלה שבוחרים בבחירות שונות משלי, מצביעים למפלגה שונה משלי, אוכלים מזון שונה משלי וחיים אחרת ממני. פרשת קדושים מקרבת אותנו לחברה מוסרית וצודקת תוך הבנה שנדרשת ממני תפיסה טובה לגבי עצמי וממנה לגבי אחרים. תוך הבנה שפני הדור כפני היחיד, החוץ משקף את הפנים ומשפיע בחזרה על היחיד. שנדע להיות ברגש טוב ומקבל, להסתכל בעין טובה כלפי עצמנו וכלפי אחרים, ולזכור שכולנו, כולנו, נבראנו בצלם ה'. שבת שלום
top of page
bottom of page
Comments