פרשות אחרי מות וקדושים

השבוע אנו שוב קוראים שתי פרשות, פרשת אחרי מות ופרשת קדושים.

פרשת אחרי מות (שני בני אהרון) עוסקת במצוות ובדינים המצווים על הכהן הגדול (אהרון) בבואו להיכנס אל קודש הקודשים פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים. פרשה שמדברת על הדרך בה ניתן להגיע לקרבה הגדולה ביותר. כי להיות הכי קרובים לקב"ה נדרשת התכוננות מיוחדת ועשיה מיוחדת.

בפרשת קדושים ה' מעניק לנו תואר מחייב, תואר של קדושה, אותו קיבלנו מתוך קדושתו של אלוהינו.

אם כך, האם מדובר בהשתקפות? קדושתנו של הקב"ה משתקפת עלינו כעמו? זה מה שהופך אותנו קדושים?

לא בדיוק. בין כל המצוות החברתיות והאנושיות המדגישות את העזרה וההתחשבות בחלש המופיעות בפרשה מופיע פסוק יח (חי), הפסוק הידוע: לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'

מצוות "ואהבת" היא מצוות ההתקרבות. אם בפרשת אחרי קיבלנו הוראות איך אפשר להתקרב לקודש הקודשים (רק הכהן הגדול, רק פעם בשנה, רק אחרי טקס מסוים), הרי בפרשת קדושים אנו למדים איך אפשר להתקרב בחיי היומיום: כל אחד, בכל מצב. מה יותר קשה? מה יותר נשגב? להתקדש יום אחד בשנה כדי לעמוד בפני האלוהים או לתרגל התקרבות יומיומית: מול השכן, מול הקולגה בעבודה, מול הנהג האחר בכביש?

מורתי ימימה אביטל זצ"לאמרה: על בסיס ואהבת לרעך כמוך מקרבים דרך הלב.

מצוות ואהבת לא מדברת על נדיבות פילנטרופית, לא מדברת על התמסרות טוטאלית, לא מדברת על הָקְרָבה. היא מדברת על התקרבות. פסוק יח' מזמין אותנו לפתוח את הלב, כי לב פתוח הוא לב שהוא בנתינה לעצמנו ולב סגור הוא לב שמחסיר מאיתנו.

ימימה אומרת, כדי שאוכל להשתמש בלב הטוב ובקשב הנקי כלפי השני, אני צריכה להשתמש בו כלפי עצמי. איך אפשר לאהוב מישהו אחר אם אני לא אוהבת את עצמי? איך אפשר לסלוח למישהו אחר אם אני לא סולחת לעצמי? איך אפשר לפרגן למישהו אחר אם אני לא מצליחה לפרגן לעצמי?

כשאני מפגינה אהבה ישרה ואמיתית כלפי השני, סימן שקיימת בתוכי אהבה ישרה ואמיתית.

כשאני סולחת לאחר על התנהגותו, סימן שהצלחתי לסלוח לעצמי על טעויותיי. כשאני מפרגנת ברוחב לב לשני על הצלחתו, סימן שאני רואה את המקומות שאני הצלחתי בהם.

קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כשתצליחו ליישם את המצוות האלה, קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כאשר תכבדו את עצם קיומכם, החל מהוריכם שהביאו אתכם לעולם וגידלו אתכם, דרך כיבוד זמן העבודה וזמן המנוחה שמגיע לכם, כיבוד האדמה שמפרנסת אתכם, כיבוד שכנכם, רעכם, החלש מכם, הזקן והזר. קדושים תהיו כשתהיו נדיבים באהבה שלכם, לעצמכם, לרעכם, לשכנכם, לעמכם וגם לגר.

אלפי שנים אחרי עדיין יש למה לשאוף, יש מה לתקן, יש עוד הרבה אהבה לגלות.

"יש בי אהבה והיא תנצח" שר ארקדי דוכין

שתהיה שבת שלום, שבת של אהבה.