פורים

אני פורים, אני פורים, שמח ומבדח.... שמח? מבדח? או אולי מפחיד?מלחיץ? מאתגר?

פורים הוא חג מיוחד ביהדות: חג של שמחה וצהלה, חופש להיות מה שרוצים, לחבוש פאות, להחליף זהויות, לשתות ולרקוד, לחלק מתנות ומשלוחי מנות. אבל מעטים נהנים ממנו: ילדים קטנים רוצים ויכולים להיות כל יום מישהו אחר, ולא רק בפורים. ככל שאנחנו גדלים אנחנו מאמצים מסכה אחת שהופכת להיות בלתי נפרדת וכבר אי אפשר להיפרד ממנה, אפילו לא ליום אחד.


פורים הוא חג מבלבל, בפורים יש את הנסתר והגלוי, את שמחת ההצלה ואת תוקפנות ההריגה, את מרדכי הטוב והמן הרשע, יום שנתהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. דבר והיפוכו באחד. זהו החג היחיד בו אנחנו מצווים להשתכר "עד לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", עד שלא נבחין בין מה שנחשב טוב ומה שנחשב רע. פעם בשנה אנחנו מצווים לאבד קצת את החושים כדי שנוכל לחצות את הקווים, פעם בשנה אנחנו מצווים לתת דרור למאוויים שלנו, לצלול פנימה ולהוציא החוצה את החלקים הכמוסים, האחרים, הנסתרים, ללא גבולות וללא מעצורים. איזה חלק בי אני מעיזה להוציא לאור, באופן חד פעמי? איזה מסכה אני מעיזה להסיר? איזה חלק אני משחררת לחופשי?


בפורים התהפכו המן ומרדכי: איש הסמכות הגוזר גזירות , הדורש כבוד ונראות חיצונית התחלף עם המורד, הלא משתחווה, המחובר לאמונתו הפנימית. גם בנו יש "המן" פנימי המקבל מקום של כבוד: אנו פועלים עפ"י חוקים וציוויים פנימיים וחיצוניים , מיישרים קו, מתנהגים עפ"י מה שמקובל ונראה ראוי. בפורים יש לנו הזדמנות להיפרד ליום אחד מהמקום הקונפורמי והמשתחווה ולתת מקום חלקים אחרים שלנו. מי מסתתר מאחורי המסכה? חתול, מפלצת או ילדה יפה? אם אסכים להפוך ליום אחד את עורי, למה אהפוך? למלכה, לנמרה, לנינג'ה? ללוחמת, לאחות רחמניה? לליצנית, לשחקנית? הכל אפשרי. זה היום לשחק את כל המשחקים, לרדת לגמרי מהפסים.. פורים לנו שכח את הכול!


חג שמח לכולם.

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול