עטופה באור המקיף

"בחודש אלול אין הצל שולט אלא רק האור" בימים אלו של חודש אלול, אפשר לשים לב שהאור משתנה. הוא פחות בוהק, פחות מסנוור, פחות חודר. האור החיצוני משתנה וכמוהו יש לנו אפשרות לשנות את האור הפנימי בחודש אלול. היום בשיעור אלול למדנו על כוחו של האור הפנימי. האור הפנימי שלי מתחזק ככל שאני קרובה לעצמי. כשאני קרובה לעצמי חוסמי האור השונים כמו: מאבק פנימי, כעס על עצמי, ביקורת, הססנות, דרישה, סגירות, כל אלה נעלמים. מפסיקים להטיל צל על ליבי, על מחשבותיי. ככל שאני מתקרבת לעצמי אין דברים שחוסמים מבעד האור להאיר ואני יכולה לפגוש אותו יותר ויותר, לפגוש את האור שבי שעד כה לא שמתי לב אליו, אור שנחבא אל הכלים. האור הפנימי מקיף אותי ושומר עלי. שומר שלא יתפשט צל פנימי, שומר שלא יכנס צל חיצוני. מהו האור? האור הוא המקום בו אני נמצאת כאשר כל החלקים שבי מחוברים בטובם. כשהמחשבה והרגש והרצון מסכימים זה עם זה והקשב מכוון אליהם ומדייק אותם. האור הוא המקום בו אני בעשייה משמחת, בו אני אומרת מילים מקרבות, בו המחשבות שלי מקדמות אותי ולא מרחיקות אותי. להיות באור אין משמעותו לקחת חופש מהחיים ולהתבודד על הר גבוה. להיות באור פירושו לחיות את החיים באמת, בשמחה באהבה. זה יכול להיות בזמן עבודה שמאד משמחת וממלאת אותי (כשאני מלמדת ימימה כולי עטופה באור). זה יכול להיות בזמן הכנת ארוחה שנעשית בשמחה ובהתכוונות, זה יכול להיות בזמן הקשבה לבת שלי שמשתפת אותי בחוויה שלה. בכל רגע מחיינו אפשר להיות באור. ומהו הצל? הצל הוא המקום שמחשיך לי את האור. הוא הספק, הוא חוסר הסבלנות, הוא ראיית החסר, הוא המקום בו אני מקטינה את עצמי, מקטינה את השני. הצל סוגר את הלב, מפזר את המחשבות, מבלבל את הרצון ומחריש את הקשב. ימימה מלמדת אותי "כי לאור הנקי אין כניסה להפוך". כשאני נמצאת באור שלי אף אחד לא יכול לפגוע בי. אין כניסה למילים הפוגעות, למעשים הפוגעים, לכוונות רעות של אחרים. מתי הם כן יכולים להיכנס? כשאני מאפשרת להם. כשיש בתוכי צל פנימי, אישי, שלי. כשאני חושבת שאני לא באמת מספיק טובה, מספיק ראויה. כשאני בטוחה שפעלתי לא נכון, כשאני לא אוהבת את עצמי. כשאני פוגעת בעצמי אני מאפשרת גם לאחרים לפגוע בי. ימימה מלמדת אותי שיש לי אפשרות להיות מוגנת. יש בידי מערכת הגנה מפני כל פגיעה. הגנה שתלויה רק בי, שנמצאת באחריות מלאה שלי. להגנה שלי קוראים האור שלי. בימים אלה של אלול, כאשר מתרחשת עליה טבעית בקשר ביני לבין עצמי, לסביבתי, לאלוהיי, אני מוזמנת להגדיל את האור הפנימי. איך אגדיל אותו? ע"י חיזוק, איסוף, מיקוד וחיבור. חיזוק המחשבה הטובה והרגש הטוב לקיומי, איסוף הכוחות שלי לנתינה לעצמי, מיקוד כוח הלב והמחשבה למצב של התעלות וחיבור כל החלקים שלי באורם. האור הזה יאפשר לי הסתכלות אחרת על החיים, על עצמי, על הסובבים אותי. עכשיו בקשה שלהם לא תראה כמו דרישה אלא כמו אפשרות לנתינה. עכשיו קושי שלהם לא יתקבל כחולשה אלא כמעורר חמלה. עכשיו רצון סותר שלהם לא ייתפס כדחייה אלא כהכרת למקומם האישי. עכשיו גם אני אהיה יותר נחמדה בעיני עצמי. בימים אלה של חודש אלול יש לי הזדמנות לשנות את מלבוש הנפש, להסיר חסמי אור וחוצצים המפריעים ולהלביש את עצמי באור.

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי, כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול