נטיעה

עודכן: 25 בינו׳



לפני הרבה שנים נודע לי שהייתי הריון לא מתוכנן. הוריי היו זוג צעיר מאד שרק התחיל לבנות את חייו, וההריון הגיע מהר מאד ובעקבותיו אני.

אני חושבת ששם ניטע הזרע של "לא רצויה". אח"כ הזרע הזה גדל וקיבל תמיכות והוכחות בעולם, שאני לא ממש רצויה. שאפשר גם בלעדיי, שאני, הנוכחות שלי, לא מאד משמעותית.

שנים עברו, החיים זרמו והזרע הזה היכה שורשים ומדי פעם הוא מרים ראש, מוציא עוד עלעל ומדווח לי שהוא ממש כאן, ושכל מה שהשגתי בעולם הזה זה אחלה, אבל תזכרי שאת לא רצויה.

כשהזרע הזה, שהוא כבר ממש צֶמח עם נוכחות ושורשים, תופס מקום, אז קשה לראות דברים אחרת. חברים לא יכולים להגיע- זה בגלל הלא רצויה.

התבטל לי שיעור- זה בגלל הלא רצויה.

ואפילו תשובה של בדיקה שמתעכבת זה מדגדג את הלא רצויה.

הלא רצויה הזו היא מדכאת וגם מכעיסה. אני מגלה שגם אני לא רוצה את הלא רצויה, אני מגלה שאני בעצמי מחזקת את ההרגשה של הלא רצויה ע"י רגש של דחיה כלפי עצמי.

ככה נוצר מין מעגל כזה שמזין עצמו ומחסיר מעצמי הכרה לקיומי, רגש טוב לעצמי ופתיחת הלב לעולם.

מגיעה חודש שבט ובשבט נוטעים. יש נטיעת עצים ויש, עפ"י החשיבה ההכרתית, את הנטיעה בלב כדי להתחדש.

בימים אלו, בחודש שבט יש לי הזדמנות לטעת משהו חדש בלב. לא נטיעה ישנה שלא מביאה איתה פירות, שאין בה התחדשות ושמחה, אלא נטיעה שתתחבר להבנה ותביא איתה אפשרות לצמיחה.

איך אני נוטעת בלב? ימימה אביטל זצ"ל מלמדת אותי: "כשאת אוהבת את עצמך לפי המציאות זה הזמן לטעת.

מי שיש לה הבנה, יכולה לקום ולזקוף קומה ולטעת מול החסימה הסוגרת".

נטיעה חדשה בלב מתחילה מאהבה עצמית. במקום לדחות את ה"לא רצויה", אני רואה אותה. מבינה מאיפה היא באה ומחבקת אותה. אצלי את תמיד רצויה, אני אומרת לה. אני מקשיבה לך, אני נותנת לך מקום ומאפשרת לך להיות מי שאת. אצלי את לא תצטרכי להילחם ולהוכיח שאת צודקת. אני יודעת שאת צודקת, זה ממש עצוב להרגיש לא רצויה.

מתוך המקום האוהב הפנימי שלי מגיעה הבנה חדשה. ה"לא רצויה" זו חוויה ישנה, אפילו די דהויה. היא משפיעה על ההסתכלות שלי על המציאות אך היא לא המציאות.

ההבנה הזו ישר מעלה חיוך על שפתיי וזוקפת את כתפיי- יש לי פה מרחב חדש לנטיעה.

יש מקום לטעת מחשבה חדשה- אני הילדה שהפכה את הזוג למשפחה, הנכדה הבכורה, אני הילדה שהביאה המון התרגשות ושמחה. בעצם הולדתי אני מחדשת, מרגשת ומצמיחה. מה קשור לא רצויה?

ההבנה החדשה משנה את תפיסת העבר, ההווה ואולי גם העתיד. היא מאפשרת לשמחת הלב לגדול ולהתפשט, ולנפש לנוח מכעס עצמי ישן.

אני מניחה את הנטיעה החדשה בלב, מברכת אותה שתגדל ותצמח ומודה לחג הנפלא הזה "בכל רגע אפשר לטעת" בכל יום אפשר להתחדש.



0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול