top of page

מחשבות טורדניות

תמונת הסופר/ת: סיגל גריביסיגל גריבי

איזה רעש יש לי בראש, מחשבות מתרוצצות, מבלבלות, מטרידות. לא חשוב איפה אני נמצאת, מה אני עושה, המחשבות לוקחות אותי ומטלטלות אותי. כמעט כולן מתחילות ב:למה. למה אמרתי? למה לא אמרתי? למה הוא עשה? למה לא עשה? למה היא ככה? למה לא ככה?

ואם לא למה אז- איך. איך זה יפסיק? איך זה יצליח? איך אשכנע? איך אתקדם? איך אפשר ככה? איך אירגע?

באמת איך?

איך להפסיק את הרעש הזה בראש, איך להשתחרר מהמחשבות? איך להחזיר את השקט?

על בני ישראל נאמר שלא שמעו את דברי הגאולה של משה "מקוצר רוח ועבודה קשה" וגם אצלי זה כך. אני מתרחקת מהשקט שלי בגלל שאין לי אורך רוח, בגלל שאני עובדת קשה מדי את המחשבות, אני עבד למחשבות שלי, המחשבות המתרוצצות והמרגיזות. ואז גם הלב מתרגז, מתבלבל, נחסם ונסגר ואז אני סגורה כלפי עצמי.

רוצה לחזור למקום השקט. למקום הבטוח. למקום שבו אני שמחה כאן ועכשיו. שבו אני לא מתעסקת במה שהיה ובמה שיהיה. רוצה לחזור לנוכחות בעכשווי.

זה פשוט כל כך, אז למה זה כה מסובך?

העומס מסבך. העומס שרשום תמיד במחשבה, שמחפש במה להיאחז, במה להתבוסס. מחפש כאב ישן להיתלות בו, כעס ישן להתפלש בו. העומס שלא נותן מנוחה.

מול העומס יש רק דבר אחד לעשות, להמתין.

להמתין בשקט בלי להתווכח אתו, לתת לו לצעוק ולכעוס ולהיעלב- בלי להתערבב. לצפות בו לקרוא לו בשמו: אתה עומס. זמנך זמן עבר.

ואז, אחרי שהמתנתי, תיחמתי וקיבלתי, תבוא ההבנה. הבנה זכה וטהורה שמרימה אותי למעלה, אך זהירות! היא קלה ומהירה. אם לא אתפוס אותה מיד היא תחמוק ותעלם.

הבנה טובה יש לרשום מיד. לרשום על דף, לרשום בנייד, לרשום לעצמי בהודעה. לרשום שלא אשכח.

הנה המתנתי, הנה צפיתי, הנה הקשבתי, הנה היא הגיעה, ההבנה. זה לא טוב לך, היא אומרת, התלות הזו באחר, הצורך שלך במילתו, הציפיה לאישורו, זה לא טוב לך. תהיי טובה לעצמך, היא אומרת. תעזבי את מה שהוא אמר או לא, עשה או לא. תשכחי ממה שיהיה או לא, את הרי לא באמת יודעת.

תראי את עצמך: כמה את טובה ומלאה, יפה ונדיבה, כמה שמחה יש בך, כמה דיוק, כמה אהבה ונתינה. הם שלך, תשתמשי בהם.

כך היא מדברת איתי, ההבנה, ואני מקשיבה. מקשיבה למחשבות הטובות שלא מתרוצצות. שמדייקות אותי ומחזירות אותי לעצמי. ממקמות אותי במרכז מהותי. מה שאמרתי- נאמר. מה שעשיתי- נעשה. הוא או היא עושים את מה שהם יכולים ואני? אני מחוברת ליכולתי. מה אני רוצה באמת? מה אני אוהבת באמת? מה יעשה לי טוב עכשיו באמת?

זהו, אפשר לנשום

איזה יום טוב יהיה היום.


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


צרו קשר

הודעתך נשלחה, תודה!

המשקיף והמשתקף

"להזין את הלב, לחדש את ההבנה, להסיר את החסימה, ופתאום אין ספק בקיום."

WA2.png
MAIL2.png
FB2.png
כל התכנים שייכים לסיגל גריבי

c

bottom of page