מה התוצאה?

אנחנו מתקרבים לסוף שנת הלימודים וליום חלוקת התעודות בבית הספר, כי הרי לא יוצאים לחופש בלי גיליון ציונים. מה עשיתי השנה בבי"ס? מה למדתי באנגלית? כמה התקדמתי בחשבון? ואיך אני בהיסטוריה? גיליון הציונים של בית הספר יכול, אולי, להעיד על רמת הידע במקצועות הנלמדים, אבל מה אם רמת הידע שלי על עצמי? מה עם ההכרות שלי עם החלקים השונים שבתוכי? מה עם מידת ההתקרבות שלי לעצמי, לאחרים? כמה התקדמתי בה?מי בודק את זה? היום בשיעור למדנו על הכרה לתוצאות. הכרה לתוצאות, אומרת לנו ימימה אביטל, היא ראיית מידת ההתקדמות שלי, מידת בניית המקום האישי. כמה אני מכירה את עצמי? האם אני מזהה את העומס שבי? האם אני מכירה אותו כמיותר לי? האם אני מכירה את הטוב שבי? האם אני רואה איך הוא מקדם אותי? כשאני נמצאת בהכרה פעילה אני יכולה להתבונן בעצמי, לצפות ולראות, זו הסיטואציה שקרתה: מילה שנאמרה לי, תגובה של השני, דברים שהסתדרו אחרת ממה שחשבתי. מה אני עושה עם זה? לוקחת ללב ומתערבבת עם העומס או שמא מצליחה לשמור על מידת רוחק, להישאר על מקומי, לשמוע את כוונת האומר, את מה שמתאפשר. הכרה לתוצאות, מסבירה ימימה, זו היכולת הזו לשמוע ולבחור: בשגיאה או בדיוק, בעומס או בטוב, לסעור או לשקוט. יכולת הבחירה הזו, העמידה בתווך, בין לבין, היא תוצאה של יכולת הפרדה, של יכולת תיחום, של יכולת התבוננות. זו תוצאה של העבודה ההכרתית שעשיתי, זו תוצאה של שינוי חשיבתי, תוצאה של פתיחת הלב, תוצאה של ניקוי הקשב. הכרה לתוצאות הוא שלב חשוב מאד במהלך הלימוד, והוא נעשה לא רק בסוף השנה, בסוף הסמסטר, לכבוד תעודה. זה שלב שכדאי לעשותו כל הזמן, להיות כל הזמן בהכרה לשינוי שהתרחש, להתקדמות, להתקרבות. לאט, בהדרגה, בהבנה, לשים לב: אני פחות כועסת, אני יותר שקטה, אני פחות מתפרצת, אני יותר מחייכת. אז כן, לפעמים העומס משתלט, לפעמים הוא בכזו עוצמה שאין לי יכולת להתגבר עליו. לפעמים אני עדיין נורא נפגעת, או נורא כועסת, או נורא מתאכזבת. אבל עכשיו אני יודעת: זה זמני, זה יעבור, זה עומס שהשתלט. זו לא אני, אלה לא החיים. כבר לא נאבקת במאבק. לא מתאכזבת מהאכזבה, לא כועסת על הכעס. מקבלת אותו, מתחמת לזמנו, ממתינה, יודעת שתגיע הבנה. שימי לב לשינוי, אומרת לי ימימה, שימי לב שזמן המאבק מתקצר, שימי לב שהעוצמה פוחתת, שימי לב שאת כבר מזהה את העומס כמיותר, שלפעמים את אפילו מצליחה לא להיכנס אליו, שימי לב שיש כבר הכרה פעילה לבחירה אישית. כל זיהוי כזה בונה עוד מידה, עוד מדרגה, עוד לבנה במקום האישי. כל זיהוי כזה של תוצאה מחזק אותי ואת הטוב שבי, כל זיהוי כזה מחליש את המיותר שבי. וגם את זה אני מזהה. את ההתחזקות ואת ההחלשות, את הבניה ואת השחרור, ואת רגעי השמחה, ואת רגעי הדיוק, ואת המלאכה הטובה, ואת השקט המבורך ועוד אחד ועוד אחד ועוד.. מצאת? ועוד תמשיכי.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול