לפסוע אל תוך הערפל (פרשת יתרו)

השבוע שמחתי לקראת הפרשה כמו ששמחים לקראת חבר אהוב איתו לא התראינו במשך שנה. ידעתי שאפגוש פרשה המלאה בכל טוב, החל מחוכמתו של יתרו ועד מעמד הר סיני ומתן עשרת הדברות. קראתי וכתבתי בהנאה על התקשורת בין משה לחותנו, על הקשב, על ההתקרבות. כתבתי וכתבתי, דרשה באמת יפה, מעל 600 מילים, אך לאחר הכתיבה, כשחשבתי על הפרשה, זכרתי בעיקר את הפסוק הבא: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים. הערפל אשר שם האלוהים. האלוהים נמצא בתוך הערפל. ואני הייתי רגילה למצוא את אלוהים בבוקרו של יום, בלידתו של תינוק, ביפי הבריאה, בצחוק, ביצירתיות, באהבה ובשמחה. והנה הגיעו שבע מילים ופקחו את עיני: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים. את הערפל אני מכירה. מכירה בעיקר מרחוק. מי רוצה להיכנס לערפל? ועוד בלי מצפן ותאורה ומכשיר ניווט... אבל אי אפשר לברוח ממנו. הערפל הוא חלק מחיינו. בימים אלה ניתן להרגישו במיוחד. ימים אפורים, ימים של מתח, ימים של דאגה. הערפל פוגש אותנו ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. לאן דרכנו? בשבועות האחרונים נרצחו בארצנו נשים צעירות,רובן אמהות, נשים יצירתיות, חכמות מוכשרות. מה חשים כשברגע אחד נלקחת ממך אמך, אשתך, אחותך, בתך, חברתך, מישהי שנוכחותה הייתה כל כך משמעותית ובטוחה בחייך? לדעתי ניתן לתמצת את כל הרגשות כולם למילה אחת- ערפל. פתאום לא רואים כלום, פתאום לא מבינים כלום, פתאום הדרך נעלמה. פתאום לא נותר דבר מכל מה שהכרנו. מגששים כסומים מפוחדים וכואבים. ובתוך הלא כלום, בתוך הכול מכל, בתוך הנסתר הזה, אומרת לנו הפרשה, שם האלוהים. איך ניגשים לתוך הערפל? מה עושים כשנמצאים בתוכו? את זה צריך לשאול את משה, שניגש אל הערפל בלי לשאול ובלי להסס. משה הוא איש של הקשבה. הוא מקשיב, מבין ועושה. כך היה כשקיבל עליו את השליחות להוציא את בני ישראל ממצרים, כך היה כשקיבל עצה מיתרו חותנו וכך גם עכשיו. במעמד הר סיני הקדוש ועוצמתי, כשההר עולה בעשן וקול שופרות נשמע, משה ניגש אל הערפל ומקשיב לאלוהים. וזה השיעור שלי השבוע, מתוך פרשת יתרו. להקשיב לאלוהים אשר נמצא בערפל. הוא שם, מבטיחה לי הפרשה, הוא ישמיע את קולו. אם אסכים להישאר, אם לא אברח, אם לא אחפש במהירות דרך מילוט. אם אסכים לא לדעת. אם אסכים לא להבין, אם אסכים לחכות, אם אדע לקבל את מה שמגיע, אז אולי אצליח לשמוע את הקול בתוך הדממה, לראות את המראה בתוך הבלתי נראה. זו משימה שדורשת גבורה, אמונה, ולפעמים זו הברירה היחידה. השבוע אני הולכת עם הפסוק הזה. גנזתי דרשה יפה על הקשבה ובמקומה אני באה אל הערפל. שולי רנד כתב בשירו "ערפל": "אהיה אשר אהיה הייתי מתפלל לכבודך נכנסתי אל תוך הערפל". וגם אני מתפללת עבור המשפחות השכולות, עבור כל אובדי הדרך וגם עבורי: עזור לנו לשמוע את הקול בתוך הערפל.

שבת שלום.

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול