להתאהב בך מחדש

תארי לך שהגעת לישראל בפעם הראשונה בחייך. איך זה מרגיש? האם היא תראה יפה ומלבבת? האם מגוונת ומעניינת? האם תתאהבי בה? האם תתאכזבי ממנה? האם תרצי לחזור אליה שוב? האם תראי את הדברים שכיום את פחות אוהבת בה, שמרגיזים אותך?

תארי לך לפגוש את בן זוגך היום בפעם הראשונה בחיים. האם תתרגשי ממנו? האם תתלהבי? האם תרצי לפגוש אותו גם מחר? האם תשימי לב לכל הדברים שמעצבנים אותך בו היום?

השבוע ארחנו חברים מחו"ל, חברים שעזרו לנו להיות תיירים בארצנו. דיברנו באנגלית, נסענו לאתריי תיירות שלא הייתי בהם המון שנים (לטבול בים המלח למשל...) וראיתי את ישראל שלי כמו בפעם הראשונה, אחרת ממה שאני רגילה בדר"כ: ממהדורת חדשות אחת לשניה או בעמידה בפקק. הרכבתי את משקפי התיירת וראיתי ארץ מרתקת, מיוחדת, מגוונת, נוחה להתניידות ומאד מאד טעימה.

כמה ימים כאלה אפשרו לי יציאה מהשגרה עם הישארות במקום המוכר והבנתי שכבר שכחתי. שכחתי למה אני אוהבת.

שמתי לב איך מסך ההרגל מכסה בשכבה אפורה את כל הזוהר והיופי שמסביבי וגם את הדברים המיוחדים והטובים אצל אהוביי. מסך הרגל שאני לא רואה אותו אך הוא משנה את מה שאני רואה.

שגרה זה כנראה קצת רע, כי היא משכיחה מאיתנו את העיקר, את המטרה. מזל שלפעמים החיים מזמנים לי נקודת מבט אחרת, מרוחקת, מזווית שונה ואם לא, אני צריכה לפעמים למצוא כזאת בתוכי.

איך מצליחים למצוא נקודת מבט חדשה, שונה על החיים, נקודת מבט לא הרגלית, אוטומטית?

מקשיבים.

אני הקשבתי לחברים והוקסמתי מההתלהבות שלהם, מהיופי שמצאו בכל דבר. (למשל, איך זה שבישראל אנשים הולכים בחופשיות עם תיקים לא ממש סגורים, או משאירים טלפון על השולחן בבית קפה. מה אין כייסים?)

הם לימדו אותי להקשיב אחרת. לשמוע קולות חדשים, זמירות חדשות.

כשאני משתמשת ביכולת הזאת להקשיב אחרת סביבי, לבן זוגי, לילדיי, לחברים שלי אני שומעת מהם דברים אחרים.

פחות דרישה ויותר בקשה. פחות טענה ויותר רצון אישי, פחות דחיה ויותר הדיוק האישי שלהם. אני שומעת אחרת, מביטה אחרת ומבינה אחרת.

השבוע עפ"י הספירה הקבלית הוא שבוע של ספירת הוד. ספירת הענווה המאפשרת לי להבחין בהוד הקיים בעולם ולהודות עליו, להבחין במקומי בתוך ההוד הזה ולהודות על יכולותיי ועל קשיי. בשבוע זה אני מודה על פקיחת העיניים והאוזניים שהתאפשרה לי להודות שהארץ שלי היא באמת נהדרת. לפני הכל ואחרי הכל.

"ללכת שבי אחרייך, לנשום את השמש הצורב,

לחלום אותך מול שמייך, לכאוב אותך ושוב להתאהב. " (אהוד מנור)


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול