לא תתאמצי להיות טובה

כך ימימה מבקשת ממני. מאמץ מגיע מתוך מאבק, מאבק מאמץ את החלקים. להיות טובה מתוך מאמץ פירושו להיות לא טובה לעצמי. להיות טובה מתוך מאמץ פירושו לשקר לעצמי להיות טובה מתוך מאמץ פירושו לשחק משחק, להיות בתפקיד, להתרחק ממקומי, לחיות את הדרישה של השני, את מה שאני חושבת שהשני רוצה... אני לא במקום שלי ולא במקום של השני, אני במקום שאני חושבת שהשני רוצה שאהיה- איזה מן מקום הוא זה? זה יוצר הפרזה על הפרזה, חסימה על חסימה. מביא לפיזור, לבלבול, לכאב ולצער.

אז איך להיות טובה באמת? איך להיות טובה בשמחה, בהתכוונות? איך להרגיש את הטוב שממלא את הלב ולא מחסיר ממנו, טוב שמחזק אותי ולא מחליש אותי, טוב שמשאיר אותי על מקומי ולא מוליך אותי לאיבוד? ומה זה בכלל להיות טובה? בשבילי להיות טובה זה להיות בשקט, בשמחה, בקבלה, בהנאה לא להיות בכעס, לא להיות בדרישה, לא להיות באכזבה, לא להיות בציפייה. להיות טובה זה קודם כל עם עצמי וגם זה לא בא בקלות- כמה אני מתאמצת להיות טובה עם עצמי... מתאמצת לא לכעוס, בולעת את האכזבה, מטשטשת את הדרישה.. משכנעת את עצמי שהכול בסדר ושאני ממש שמחה עם מה שיש. אבל יש מקום קטן בלב שלא מאמין לי, יש מקום קטן בלב שהיה רוצה עוד, שהיה רוצה אחרת, שממשיך לפנטז ש... שמרגיש עדיין רעב, שמרגיש לפעמים עצוב, שרוצה את מה שאין. מה אעשה עם המקום הזה? אתעלם ממנו? אשתיק אותו? אשכנע אותו? מה הדבר הנכון? להרגיש או לא להרגיש? להיאבק או לא להיאבק? לאפשר או לא לאפשר?

ימימה אומרת: להקשיב. להקשיב לעצמי. בקשב נקי. לא מזויף, לא דרך התניה, לא מתוך הפרזה. קשב נקי. קשב נקי יזהה את המקום הלא מרוצה, יזהה את הפנטזיה, יזהה את המאבק. יזהה ולא ישתיק. יזהה וישאל: מה את צריכה? מה היית רוצה שאתן לך? וישמע את התשובה: אני רוצה הסכמה. להיות לא מרוצה. אני רוצה קבלה. שלפעמים אני חייה בסרט. אני רוצה אישור. שגם ככה אני באמת בסדר. אני רוצה מקום מחבק. לכל הכאבים כולם.

והקשב הנקי שומע ומבין, ולא מתווכח. הוא פונה לטובו של הלב ומזמין אותו: תן. תן את ההסכמה והקבלה, תן את החום והאהבה, תחבק קצת את החלקים הכואבים שלך. אז זה קורה בלי מאמץ, זה קורה בחום ובטבעיות, זה קורה עם שמחה ועם רצון אמיתי. אז אני טובה לעצמי, אז אני לא מתנצלת ומשקרת ומעמידה פנים. זה המקום שאני אני. פשוט. שואלת את עצמי שאלה מקשיבה באמת לתשובה עונה מתוך חיבור מדויק של הלב והמחשבה והרצון לנתינה מגיעה. לשקט, למנוחה, לנשימה.

"הנה הקשיבה, הנה ענתה, הגיעה"


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול