כְּזֹהַר הָרָקִיעַ

מבט למעלה מתוך מי הים המחבקים מגלה, לעת השקיעה, שמים כחולים וזוהרים, ומתחתם חולפים להם עננים אפורים.

הבטתי למעלה וראיתי את המהות הטובה המאירה תמיד, גם בשעת דמדומים ואיך היא מתכסה בעננים של מחשבות טורדניות, רגשות מטלטלים, הפרעות חיצוניות ופנימיות.

הבטתי למעלה וראיתי תמונת מראה של הנפש שלי.

זכה ומאירה אך מכוסה בענני ביקורת, דרישה, חוסר שקט ומנוחה, מכוסה בעננים אפורים.

מה למדתי מטבילת אלול זו? העננים חולפים, באים והולכים, המהות הזכה שלמעלה ובתוכנו פנימה לעולם זוהרת.

( שלא לדבר על הבריזה הצוננת)

תודה לאלול המנקה ספקות ופותח לבבות.