כשהתוכניות משתבשות


בשבת שעברה היתה לי תוכנית נהדרת: בבוקר השתתפות בסדנת יוגה מרגיעה יחד עם בתי, בצהריים לחזור ארוחה שבעלי יכין, מנוחת צהריים ואז בילוי בערב עם חברים.

וככה נראתה השבת שעברה: בבוקר השתתפות בסדנת יוגה מרגיעה עם בתי, בדרך הביתה היא פתחה את הטלפון ומסרה לי מסרים עצבניים ממכין הארוחה (הסדנה התאחרה), אח"כ המשיכה לקרוא הודעות אחרות שהוציאו אותה משלוותה.

הגענו הביתה והרגשתי איך הרוגע נעלם ובמקומו השתלטו הרעב, הלחץ, הדרישה. ואז הגיעו הכעס, העלבון האכזבה, הדחייה והריחוק.

מה כבר רציתי? שהדברים יתנהלו בשלווה ובנחת.

איך קפץ עלי כל העומס הזה? איך הכל השתבש? איך במקום ארוחה משפחתית נעימה, הבת בחרה להסתגר בחדרה ואנחנו ישבנו שותקים מול אוכל שכבר לא היה טעים.

ויתרתי על מנוחת הצהרים, איך אפשר לנוח כשהלב רותח? יצאתי להליכה בשדות, מקווה שהשמש והטבע ירגיעו את הנפשי רגשי.

בהתחלה המחשבות המשיכו להתרוצץ, האכזבה נשארה ולא ויתרה. הרגשתי את הסערה הפנימית העוצמתית והמשכתי ללכת.

לאט לאט השמש הנעימה והירוק הזורח תפסו יותר מקום בהכרה. לאט לאט הצלחתי לראות את היופי מסביבי ולא להקשיב לרעש בתוכי. האדמה היתה בוצית והיו גם שלוליות אז כיוונתי את תשומת הלב שלי למציאת השביל המתאים ופחות לכעסים על אחרים.

ראיתי שביל שאני לא מכירה, טיפסתי בו, עליתי על גבעה ומולי נפתח נוף מרהיב, פריחה מהממת של פרחי בר, ירוק נוצץ של עשב ואפילו סלעים להתיישב עליהם ולנוח.

הנה מנוחת הצהריים שלי, חשבתי. בשדה הפורח, עם השמש והרוח. זה המקום לקחת רגע הפסקה.

ישבתי, נשמתי והבנתי:

התוכניות המושלמות שלי פגשו מציאות משתנה. כל כך רציתי להישאר בתוכניות המושלמות שלא הצלחתי לקבל ולהכיל את השינוי של המציאות. כעסתי שלא כולם שלווים כמוני, כעסתי שאחרים לא מקבלים את השינוי (התארכות הסדנה) כמוני, כעסתי שלאחרים יש רצונות, תוכניות וזמנים שהם לא כמוני.

הבנתי וחייכתי לעצמי: מרוב רצון להיות בטוב נשארתי באחיזה, בתקיעות. מרוב שרציתי שאחרים יתגמשו לא התגמשתי בעצמי.

אין שמחה במקום של אחיזה, אין דיוק במקום של תקיעות.

התוכניות השתנו ואיתם מצב הרוח שלי, אבל זו לא סוף הדרך, זו התחלת התיקון.

ימימה לימדה אותי: כל רגע הוא זמן תיקון. בכל רגע תיקון מתחיל.

מספיק לזהות את ההפרה ולהקשיב למה שהלב רוצה, מה יעשה לי טוב עכשיו? כתיבה, ריצה, הליכה בטבע, מדיטציה, תרגול יוגה. מקשיבה ובוחרת.

כל נתינה לעצמי מחזירה אותי לשקט, לקבלה ולשמחה.


5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול