כשאת שומעת לא

מלא לא שמעתי לאחרונה, הנה עוד הבנה שהבשילה.

כשאת שומעת לא, למה את מתייחסת למה את מתייחסת, כשאת שומעת לא? האם הלא הזה הוא לא מוחלט- לא! אי אפשר לנשום כמעט או שהלא מוחק אותך, שולל כל זכות קיום שיש לך. האם הלא הוא עוד לא, האם הוא את לא- לא טובה וראויה לא בבית ספרנו, יקירה. מילה קצרה מעוררת עומס של שנים מילה פשוטה שמורידה למעמקים. ואולי לא זו הזמנה. הזמנה לכֵּן אחר. לא למה שרציתי וביקשתי, לא למה שקיוויתי ויחלתי. לא שמפנה אותי למקום חדש, מקום של כן. אם אקבל את הסירוב כעזרה בדיוק הדרך, כל לא יהיה עבורי מתנה. תמרור שמכוון אותי אל המקום הנכון עבורי, אל אפשרות אחרת שנפתחה בפני. "לא, את לא יכולה להצטרף לנסיעה איתי"- אני יכולה לנסוע בעצמי ולהציע לאחרים לנסוע איתי. "לא, לא נבוא לארוחת חג"- אני יכולה לערוך ארוחה אינטימית ולעבוד פחות. "לא, אני לא מעוניין בהמשך הקשר איתך"- אני משוחררת מקשר מתיש ומתסכל, מאפשרת לקשרים משמחים להתקיים. "לא תודה, אין צורך בעזרתך"- אני חופשיה למלא את זמני בדברים שאני בוחרת. אז אולי אפשר לשמוע "לא" בצורה אחרת. לא לדבר שחשבתי, כן לאפשרות החדשה שנפתחה. לא לאכזבה, כן לסקרנות. לא לדחייה, כן להתקרבות. דרך נוספת לשחרור אחיזה, לפריצת חסימה ולהתחזקות ושמחה. ואצלך? איזו התקרבות איפשר לך "לא" ששמעת?


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול