יש כאן הכל אבל אין אותך (פרשת חיי שרה)

ספר בראשית- פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה נפתחת במותה של שרה וקבורתה במערת המכפלה, שזה עתה נרכשה ע"י בעלה. לאחר קבורת שרה מספר לנו הכתוב:. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל. אברהם מבורך ע"י ה'. הוא בורך כששמע את קול אלוהים אומר לך לך, הוא בורך כשכרת ברית עם אלוהים: מילה של אברהם ושל בני משפחתו מול מילה של אלוהים, הוא בורך לאחר שעמד במבחן ההקרבה הסופי, עקדת בנו. בכל המקומות האלו הוא בורך בברכה: בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. ברכת הפריון. צאצאים רבים אשר ימלאו את הארץ כחול אשר על שפת הים וככוכבי השמים. בפועל, אברהם מבורך ברכוש רב ובכבוד. ובבן אחד, יצחק, ממנו אמורים להגיע כל הצאצאים האלה. בינתיים יצחק גר בארץ הנגב ללא אישה וללא יורש. איך תתקיים הברכה אם אין יורש? למזלו של אברהם הוא מבורך בכל, בתוך ה"כל" הזה כלול גם עבד אברהם (אותו המדרש מזהה כאליעזר). כדי שהמשפחה תמשיך צריך שניים וכדי שהברכה תתממש זקוק אברהם, איש החסד והרעיונות לאליעזר, איש הגבורה והביצוע: אברהם שולח אותו להביא אישה "משלנו" כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. העבד יוצא לדרך כשהוא מלווה בהוראה אחת בלבד: תביא אתך אישה שתרצה לבוא אתך. זה הדבר היחיד שבאמת חשוב: למצוא את זאת/זה שמוכן לבוא אתך, להיות אתך, להתמסר לך בלי סייגים ומכשולים. זה שמוכן לעשות את כל הדרך אל האהבה.

העבד, אליעזר, הולך אל המשימה בעיניים פקוחות, באוזניים פתוחות ובלב פתוח ותפילה בפיו: אנא ה' אלוהי אברהם, עזור לי למצוא את האחת. וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה-חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. אליעזר מבקש מאלוהים חסד, שייתן לו סימן מי הנערה שתהיה בעלת חסד, שתתאים למורשת החסד של אברהם. הוא מחכה ליד הבאר, מקור המים המרווה את הנפש ומושך אליו את כל בנות האזור, שם תופסת מיד את עינו ואת תשומת ליבו רבקה הצעירה והיפה, שהטתה כדה והשקתה במים אותו ואת כל עשרת גמליו. העבד מודה לה בתכשיטים ומזמין את עצמו לבית אביה והמשא ומתן מתחיל. מהר מאד מתברר שרבקה היא לא רק בת טובה (וטובת מראה) ונערה נדיבה, אלא גם אישה צעירה בעלת דעה שאי אפשר להתעלם ממנה. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ. מה אפשר לרבקה לקבל החלטה שתשנה את חייה? מה גרם לה לעזוב את ארצה, מולדתה, בית אביה וללכת אל הארץ שעבד אברהם יראה לה? מה הקנה לה את הביטחון לומר "אלך", בלי תנאים, בלי סייגים, בלי תקופת ניסיון? רבקה, כבת דמותו של אברהם, שומעת גם היא את ה"לך לך" שלה ונשמעת לו. גם היא, כמו אברהם, לא שואלת ולא חוקרת. קמה והולכת. הולכת אל הלא נודע, הולכת אל האהבה. ואולי זו מהותה של האהבה: להקשיב לקולו של הלב, להסכים ללכת אל הלא נודע, להבין שזו הדרך הנכונה, בלי לדעת למה. זה יכול להיות אל הזוגיות, אל העיסוק, אל החלום,אל המקום בו ארגיש שאני נמצאת במקומי. בפרשה שלנו החסד מביא את האהבה, מחובר לאהבה. אליעזר עבד אוהב ונאמן לאדונו הולך לעשות עמו חסד, מבקש מאלוהים חסד, פוגש את רבקה בעלת החסד שהולכת איתו למצוא את האהבה. האישה הצעירה וההחלטית הזאת, אשת המעשה, תתחבר ליצחק, האדם המופנם והפסיבי, שלא עזב מעולם את מולדתו, שנשאר בצילו של אביו ובאוהלה של אמו. עיניהם יפגשו. הוא ייקח אותה אליו והיא תביא מזור לכאבו, נחמה לאבלו ואהבה לליבו.

השבוע אני לומדת מהפרשה על מקומו של החסד בתוך הזוגיות, על מקומו של הקשב בקירוב לבבות וגם על שחרור שליטה,כיצד לשים את מבטחי בברכתי ולתת לאלוהים ושליחיו לעשות את שלהם. אני מאחלת לנו שנוכל לשמוע את הקול הפנימי, לקרוא את הסימנים החיצוניים, להתמסר לדרך שתיקח אותנו ואת משפחתנו אל האהבה, אל הנחמה. שבת שלום.