בשיעור יוגה אמרה המורה: "שימו לב לתחושה המגיעה מאגן ימין, הצד שתומך בנו בדרכנו החוצה אל עולם ואח"כ שימו לב לתחושה המגיעה מאגן שמאל, הצד שמחבר אותנו פנימה אל עצמנו".
ימין ושמאל, שני כיוונים הפוכים, שני כיוונים משלימים המחוברים אלי, מנסים להחזיק אותי באיזון.
בתוך השיעור הגיעה הבנה: ככל שאני מחוברת יותר פנימה (צד שמאל), כך אני מעזה לצאת יותר החוצה (צד ימין). ככל שאני מתקרבת, כך אני מעזה יותר להתרחק.
כמו התינוק, ככל שהוא מרגיש בטוח יותר כך הוא מתרחק יותר, חוקר יותר, מגלה בסקרנות את עולמו, כך גם אני. מתקרבת אל עצמי, מוצאת יותר ויותר נקודות של כוח, חיבורים של עוצמה, מקומות של שקט. לומדת את החוזק שלי, את המקום שמקנה לי ביטחון ואז יוצאת מחוזקת לעולם. בודקת יותר, סקרנית יותר, מעיזה יותר, אומרת כן לחיים.
ימין ושמאל, שני צדדים, שני הפכים. כל אחד מהם מושך לכיוון שלו. כשמאל חזק יותר אני נמנעת, אני מסתגרת, אני נאחזת חזק במה שיש. כשימין חזק יותר אני לא עוצרת, ממשיכה קדימה, קדימה, קדימה, ללא שיקול דעת.
כאשר אני מוצאת את הדרך לאזן בניהם, כשאני מוצאת את הדיוק בין פנים לחוץ, את השקט בין שני הכוחות, כשאני מספיק קרובה כדי להתרחק,
אז, בדיוק אז, ברגע הזה, נמצא לו האושר.
Comments