הרשות נתונה (פרשת ניצבים)

השבוע, פרשת השבוע שלי היא באמת שלי. נולדתי בכ"ו אלול, בפרשת ניצבים הקצרה והיפיפייה ובכל שנה אני מתרגשת ממנה מחדש.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. כך פותח משה את הפרשה האחרונה בפרשות הברכה והקללה. הוא פונה אל כל בני ישראל ללא הבדלי מין, גיל, מעמד ושבט. אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כולכם. כולנו. משה מדגיש את העמידה המשותפת, כולנו עומדים ביחד. זקופים ומאוגדים כמו אגודת שיבולים שכוחה באיחודה. מטרת ההתייצבות הזו היא לכרות ברית מחודשת עם ה'. ברית בה ה' בוחר לקיים את עם ישראל כעם שלו ועם ישראל בוחר בה' כאלוהיו. רגע לפני שנכנסים לארץ משה פונה לכל העם ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה והערבות ההדדית. כדי להיות עם חופשי בארץ משלנו אי אפשר לחיות כאינדיבידואלים, אין מקום ל"איש הישר בעיניו יעשה". בישיבה בארץ קיימת חובת התחשבות הדדית וגם חובת זיכרון משותף וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת-הָאָלָה הַזֹּאת. יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם לברית המחודשת הזו שותפים גם אלה שכבר לא עימנו היום אך בזכותם הגענו לארץ שלנו, לעצמאות שלנו, להישגים שלנו. אלה שירדו למצרים, אלה שהיו עבדים, אלה שהלכו במדבר 40 שנה, אלה שסללו לנו את הדרך. לכולם מקום של כבוד ושל שותפות בברית שלנו עם אלוהינו. כמו אז, גם היום בערב ראש השנה הקרב ובא, כולנו ניצבים לפני השנה החדשה. גם אנחנו, כמו העם העומד בעבר הירדן ורואה מנגד את הארץ המובטחת, עומדים בסופה של תקופה ובתחילתה של תקופה חדשה. עומדים בפני כריתת ברית מחודשת עם אלוהים. בראש השנה וביום הכיפורים אנו מבקשים לחזור להיות העם שלו, מבקשים לנו את אלוהינו. איזו ברית אנחנו כורתים עם אלוהינו? האם זו ברית שמושתתת על אהבה? על ביטחון? על פחד? על יראה או על חשש? האם זו ברית שמושתתת על אמונה או על אדישות? על התקרבות או על דחייה? על היכרות או על התעלמות? איך נראית הברית שלנו עם אלוהינו? איך היינו רוצים שתראה?

והשנה החדשה שבפתח, איך אתייצב מולה? האם אעמוד בראש רכון מכופף מעצב? האם בלב כבד מלא כאב? האם אקבלה בפחד, בחשדנות, בדחייה? או שאולי אתייצב בגו זקוף, בראש מורם, בלב פתוח, מתוך סקרנות, אמונה ותקווה? במה אבחר? פרשת ניצבים היא פרשת הבחירה. אם בפרשות הקודמות משה פירט מה יקרה לעם כשתבוא עליו הברכה וכשתיפול עליו הקללה, הרי הפרשה הזאת משה מעניק לעם את זכות הבחירה. איך נבחר? כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. משה מציע לבחור בדרך שקרובה אלי. דרך מה שמהות הלב שלי אומרת לי, דרך הדבר אותו אני באמת מסכימה לעשות. אם אחפש את התשובה מעבר לים, אם אחפשה בעולמות רחוקים, אם אחפשה אצל אנשים אחרים לא אמצא אותה. הבחירה הנכונה היא דרך האמת האישית שלי. במה נבחר? הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ נבחר בחיים. זו הבחירה היחידה שנתונה בידינו. אין לנו יכולת לבחור אם ה' ייתן לנו ברכה או קללה, הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ , אך יש לנו יכולת לבחור איך לחיות את החיים האלה. יש לנו את זכות הבחירה בין חיים שיוצרים חיות, יוצרים התפתחות, יוצרים ברכה, יוצרים המשכיות (אַתָּה וְזַרְעֶךָ) ובין חיים של מוות. חיים מדכאי שמחה, מדכאי יצירה, חיים ללא תשוקה. הכול צפוי והרשות נתונה. במה תבחר? וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. היום אני נושאת תפילת תודה על כל הפעמים שהצלחתי לבחור בחיים עבורי. על כל הפעמים שהצלחתי להתקרב, למצוא את תשובת הלב המדויקת, תשובה שהביאה שקט ושמחה. אני מודה על הברכות שבורכתי בחיי ועל הכוח להתמודד עם הקללות. היום, ביום הזה ממש, בערב שבת, ערב ראש השנה, אני מצרפת את קולי לתפילה: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה

שתהא שבת שלום, שנה טובה וחג שמח.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול