הרווח

אני ואתה אתה ואני. אוהבים, קרובים, צמודים, מעורבבים. כמה זה טוב בהתחלה, כמה זה טבעי ונכון ומחבר ומחזק. עד ש.... עד שנהיה צפוף ומבלבל וחונק ומצר. איך זה קרה פתאום?למה כבר לא טוב המעורבב הזה? למה כבר לא נוח לנו לנשום ביחד? למה כבר לא נוח לנו הנוכחות התמידית אחד אצל השניה? זה לא בגלל שנגמרה האהבה, זה לא בגלל שנמאסנו אחד על השנייה זה לא בגלל שהכרנו את הצדדים הפחות יפים. זה בגלל שגדלנו. הקשר הזה כל כך טוב ומיטיב עד שהוא עזר לנו לגדול ולהתפתח. אִפשר לנו לצמוח. כל אחד לכיוון שלו כל אחד בזמן שלו, כל אחד בקצב שלו. כל אחד מאיתנו תופס יותר מקום, צריך יותר אור, יותר אוויר, צריך את הסגנון שלו, הדרך שלו, הייחודיות שלו. כל אחד מאיתנו פיתח את הרעיונות שלו והטעמים שלו והצרכים שלו. וכבר הקרוב קרוב מדי, והצמוד צמוד מדי, והערבוב מעורבב מדי. אנחנו צריכים רווח. אתה בשלך ואני בשלי. כשיש רווח בינינו אני סומכת עליך בבחירותיך ואתה עלי, אני מאפשרת לך את דרכך ואתה מאפשר לי את דרכי. אני רואה אותך כמו שאתה, במלוא צמיחתך ולא נבהלת, אתה רואה אותי מתרחקת ויודע- אני תמיד נשארת. אני לומדת לקבל את השינויים שקורים לך, לראות את היופי החדש שמתגלה בך, להתפעל מהכישורים שלך, להתרגש מהמקומות שאליהם אתה מגיע. אתה לומד את הדרכים החדשות, את עולם האפשרויות, את ההזדמנויות הבלתי נגמרות.

אתה בשלך ואני בשלי, הרווח כולו שלנו. בתוך הרווח שוכנת האהבה. רווח של אהבה הוא לא מרחיק, הוא מאפשר. לך את ההתפתחות שלך, לי את ההתפתחות שלי.

אני ואתה אתה ואני. היינו גוף אחד, עכשיו אנחנו שניים: אני האימא, אתה הילד המצמיח כנפיים.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול