הכול בראש?

הראש שלי הוא לפעמים כמו תחנת רכבת, לפעמים המחשבות מתרוצצות בו במהירות מסחררת: מה להגיד? מה לבחור? מה לעשות? להגיד כן? ואם בסוף אתאכזב? להגיד לא? מה אני באמת חושבת? מה אני באמת רוצה? מאיפה אני באמת פועלת? לפעמים אני לא ברורה. לא לעצמי וכמובן שלא לאחרים.

היום בשיעור שמנו לב למחשבה. היום למדנו לצפות עליה: לאן היא מכוונת? מה אני רגילה לחשוב? איזו מחשבה מובילה אותי? האם זו מחשבה מחזקת, מעודדת, אופטימית, מחוברת לטוב, או שמא זו מחשבה שיפוטית, שחוזרת שוב ושוב, מבלבלת, המגיעה מן המיותר. יש לי מחשבות מכל הסוגים, לפעמים אני עסוקה במחשבות כאלה ולפעמים באחרות. איך אפשר לדעת איזו מחשבה שייכת לטוב ואיזו למיותר? ימימה מלמדת אותנו לזהות: מחשבה המגיעה מהטוב היא מחשבה מדויקת, ברורה, תמציתית שתוצאותיה הן שמחה ושקט. מחשבה המגיעה מן המיותר היא מחשבה עמוסה, חוסמת, מתרוצצת, שתוצאותיה הן הפרזה, התנגשות ומאבק.

ימימה מזמינה אותנו לבדוק את המחשבות שלנו ולקחת אליהם אחריות: למשל: "אני חושבת שקשה לי עכשיו"- אני נמצאת בקושי, רואה רק אותו, הוא ממלא אותי. וחוץ מהקושי מה יש עוד? מה אני יכולה עוד לגלות, כשאזיז לרגע את הקושי? אולי אגלה שיש לי כוח, שיש בי אופטימיות, שיש בי חדוות יצירה, שיש בי את יכולת הנתינה. שיש מקום למחשבות מחיות ומחזקות אם רק אתן להן מקום?

"אני חושבת שלא אצליח להתגבר", שולטת בי מחשבה מצמצמת, מקטינה, מצרה. ואם אשים לב למה אני כן מצליחה? ואם אשים לב שלמרות הכאב הגדול אני עדיין אמא דואגת לילדי, עדיין מוקפת בחבריי? עדיין יודעת מה טוב בשבילי? אולי אגלה שיש בי המון יכולות שיעזרו לי להתגבר. להתגבר גם על המחשבות המיותרות.

לא סתם אני מוצפת במחשבות מחלישות. העומס אוהב להשתלט. רגיל לתפוס מקום, מהדהד מהחוץ פנימה (חדשות, ידיעות, ומבזקים שרק מדגישים את החסר ואת הקושי). ימימה מסבירה לנו: המחשבה העמוסה היא המחשבה הרגילה, היא מגיעה מילדות, היא תוצאה של סבל משנים. אין מה לכעוס עליה. אין מה להיאבק בה. כדאי לקבל אותה, לכבד אותה ולתחם אותה. וגם לזכור המחשבה לא פועלת לבד. היא מחוברת ללב שלי ומשפיעה עליו. המחשבה שלי מחליטה בשבילי אם אהיה שמחה, אהובה,יכולה, רצויה, שקטה, בטוחה. או אם אהיה סוערת, נרגזת, כעוסה, מבולבלת, מהססת. יש בי את יכולת הבחירה. יש לי את היכולת להסיט את תשומת הלב שלי, את משקל ההתייחסות שלי אל המחשבה המחזקת, המחבקת, האוהבת. לתת לה יותר משקל, לתת לה יותר מקום. אז במה אבחר? ימימה מזמינה אותי: תבחרי בטוב. מתוך הבחירה בטוב אני בוחרת בעצמי. מתקרבת ולומדת כמה עוד טוב טמון בי. והנה מחשבה טובה שצצה מעצמה: הבחירה בטוב מביאה איתה עוד טוב. הבחירה בעומס מזמנת לחיי עוד עומס.

במה נבחר? נבחר במחשבה הטובה ובשבוע הבא נבדוק את נפלאות הלב.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול