החג הזה

הגענו לחג הזה, החג האחרון בחודש תשרי. החג זה שכולם מגיעים אליו עם הלשון בחוץ, החג הזה שלא ברור בדיוק איזה חג זה, סוכות שני? שמיני עצרת? שמחת תורה? מה בדיוק חוגגים בו ולמה הוא לא יכול להיות בעוד חודש, נגיד, כשנתגעגע לעוד חג.

החג הזה שאנו חוגגים היום ומחר הוא בעצם שני חגים שונים. בארץ ישראל הם נחגגים יחד, ובחו"ל בנפרד: שמיני עצרת ושמחת תורה.

שמיני עצרת, חג המוזכר בתורה, נחגג לאחר היום השביעי של סוכות ובנפרד ממנו "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." (במדבר כט').

בשמיני עצרת עוצרים מעבודה ונאספים. החג לא נחגג לזכר אירוע מסוים, אין בו מאכל או מנהג מיוחד ובבית המקדש הכהנים הקריבו פר אחד בלבד ביום הזה. חז"ל במסכת סוכה שבגמרא הסבירו את משמעות החג בכך ששמיני עצרת הוא יום המבטא את קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל, זוהי האחיזה האחרונה של הקב"ה וישראל זה בזה, כאילו אינם רוצים להיפרד מאותה קירבה שנוצרה בימי החגים.

שמחת תורה הוא חג שנקבע רק בתקופת הגאונים (בין המאה ה6-11). הוא המועד המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה: פרשת וזאת הברכה ומיד אחריה את תחילת הפרשה הראשונה: פרשת בראשית. הכינוי לחג מופיע לראשונה במאה ה11 בספרד. המנהגים בחג זה קשורים לספר התורה והם נוצרו במאה ה15: ריקודי ההקפות, כיבוד חתן או כלת תורה בקריאה של הפרשה האחרונה בספר דברים, ושל הפרשה הראשונה בספר בראשית.

מי שמחובר לאורח החיים הדתי לא צריך את כל ההסברים ומי שלא, מבין עכשיו אולי קצת יותר, ועדיין, איזו משמעות עכשווית, נוכחת, אני יכולה לתת לחג הזה?

אני מסתכלת על החג הרביעי שבחודש תשרי וחושבת: האם יש דבר כזה שנקרא יותר מדי טוב? יותר מדי חגיגה? יותר מדי ימי חופש?

אולי סמיכות החגים בתוספת השבתות בחודש אחד, תפקידה לאמן אותנו לקראת השנה החדשה להרחיב את הכלי. לעשות מקום בתוכנו להרבה. הרבה טוב, הרבה שמחה, הרבה התקרבות, הרבה מנוחה.

מכירים את המשפט "יותר טוב מזה ואשתגע?" לא קל לנו עם כל כך הרבה טוב. לא קל כשיש המון חופש ומעט חובות, כשיש פחות שגרה (גבולות) ויותר חגיגה. אנחנו, בני האדם זקוקים להפכים כדי להיות מאוזנים. ההפכים עוד יגיעו, אין מה לדאוג, ובינתיים בחג הזה המטרה שלי היא לשחרר את הלב עוד קצת, להגיד תורה עוד קצת, ליהנות מהקרבה עוד קצת, למלא בתוכי עוד קצת מהקודש, מההתעלות, מהמנוחה, מהשקט המתאפשר.

לשמוח עוד קצת על כל היש, ולחכות לכל מה שנמצא כבר מעבר לפינה, לשגרה הברוכה.

פעם אחרונה לחודש זה- חג שמח לכולם,

סיגל