"ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי , שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך." (מדרש מתוך קהלת רבא)
גן עדן. זה מה שהקב"ה נתן לאדם הראשון. עולם המורכב ממעשים נאים ומשובחים, עולם שנברא אך ורק בשבילו.
גן עדן. זהו גם העולם שלנו אם נבחר לראותו כך. מקום שיש בו כל הרבה דברים נאים ומשובחים, מקום שמאפשר צמיחה והתפתחות, הגשמה והתחדשות. יש רק בעיה אחת. את העולם הזה אפשר בקלות להחריב, ואז אין מי שיתקן.
המדרש הזה מסתדר נהדר עם תנועת הקיימוּת וההבנה שאנחנו הורסים במו ידינו את כדור הארץ ואת סביבתנו, אבל אפשר גם לראות בו רובד נוסף, רובד רוחני.
העולם שלי הוא גן עדן. כמה קראו את זה וחייכו בציניות? כמה חשבו: כן, בטח, ממש גן עדן, כמה נזכרו בקשיים היומיומיים, בצרות, במחלות, בדאגות?
האם זה אפשרי לקום כל בוקר ולדעת: אני גרה בגן עדן? גן עדן שמורכב ממעשים נאים ומשובחים. אין שום בעיה להחריב את המחשבה הזו. הציניות, השיפוטיות, הכעסים, הקיצוניות- כולם מחרבי גן עדן ידועים.
ההסתכלות על החסר (הדמיוני או לא), ההתנהלות מתוך הפחד, המדידה החיצונית של מה יגידו, מה נחשב, מה אני שווה- גם כן מחרבי גן עדן רציניים.
תפיסת החסר, נתינת משקל לאין, לדברים שהם לא כמו שאני רוצה, זו הדרך להחריב. כך כל אחד מאיתנו מחריב את עולמו האישי, הזוגי, המשפחתי ואת החורבן הזה אי אפשר לתקן.
אין אף קבלן שיפוצים שיכול לבנות מחדש הערכה עצמית, אין אף בעל מקצוע שיכול לשקם הכרת הטוב, אין אף אדם אחר שיכול לסדר מחדש את הסדר שהפכתי: ראיית החסר לפני ראיית הטוב.
יש שיחשבו שלקרוא לחיים שלנו גן עדן זו התייפיפות, זו הפרזה, זה טמינת הראש בחול. יש שיוכיחו לי כמה עוולות וקשיים קיימים. אני חוזרת למדרש ואומרת: גן העדן קיים, כאן ועכשיו. גן עדן הוא מקום תודעתי, מקום בו כל מה שמתקיים הוא לטובתי. האם אני יכולה למצוא אותו?
"בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ"
חודש שבט טוב לכולם.
Comments