"גם אני רוצה אבל זה לא יוצא"

מכירים את המשפט הזה, מתוך המערכון של הגששים?

שנים רבות עברו מאז שמעתי את המערכון אבל את המשפט הזה אני לא שוכחת. אולי בגלל שהוא פוגש אותי כל פעם מחדש, ולאו דווקא בצד המצחיק של החיים. גם אני רוצה אבל...

גם אני רוצה לרוץ כל בוקר- אבל זה לא יוצא.

גם אני רוצה להקפיד על תזונה בריאה- אבל זה לא יוצא.

גם אני רוצה לא להתפרץ- אבל לפעמים זה לא יוצא

גם אני רוצה לא להיפגע- אבל לפעמים זה לא יוצא.

אני פוגשת את זה גם בחיי המקצועיים. מדי פעם פונה מישהי שמאד רוצה לבוא ללמוד- אבל זה לא יוצא. או מישהי שבאמת רוצה לעשות מלאכות, אבל זה לא יוצא.

אז למה זה לא יוצא? מה מפריע לנו להוציא את רצוננו לפועל? ומתי אני רוצה וזה כן יוצא? מה קורה אז?

כשאנחנו פוגשים את הרצון שלנו אנחנו עלולים מאד להתבלבל. כבר אמרו חז"לנו: "בדרך בה רוצה אדם לילך, מוליכים אותו". כלומר מה שנרצה זה מה שיצא.

מה שאומר שאין באמת דבר כזה "אני רוצה אבל זה לא יוצא". האמת היא שמה שאני רוצה- יוצא. ואם אני לא מרוצה מהתוצאה, סימן שלא דייקתי ברצון.

הרצון יכול להיות מאד מהותי וגם מאד מבלבל. הרצון המהותי הוא רצון שלא משתנה. הוא רצון שלא תלוי בדבר. הוא רצון שמחובר ללב ולהבנה. הוא רצון שקל למלא, הוא רצון שמביא שמחה. הוא הרצון להיות בטוב, להיות טובה לעצמי.

ויש גם רצון אחר, רצון פיזי, רצון הדורש מאחרים שיהיו טובים אלי, רצון שמחליש אותי, רצון שגם כשהוא מתמלא הוא לא מביא אתו באמת שמחה, אין בו באמת התמלאות. ואז התחושה היא של "גם אני רוצה אבל זה לא יוצא".

לא יוצא כי הלב לא באמת מסכים

לא יוצא כי אני לא באמת קשובה

לא יוצא כי אין חיבור ממש למחשבה

לא יוצא כי הרצון הזה עדיין רחוק ממהותי הטובה.

אני רוצה לרוץ כל בוקר כי אני יודעת שזה בריא, זה מרזה, וזה גם נורא אופנתי, אבל זה לא יוצא. כי מה שהלב שלי באמת רוצה זה להתחיל את הבוקר בשקט בנחת ובעצלתיים.

אני רוצה לא להתפרץ כי אני יודעת שזה לא נכון ומיותר, אבל זה לא יוצא כי יש רגעים שבהם העומס גובר והרצון העמוס הוא הקובע, והוא רק רוצה לצעוק את צדקתי חזק וברור וברגע זה.

אני לא רוצה להיפגע, ברור. אבל זה לא יוצא כי הלב- הוא עדיין רגיש, יש לו את נקודות התורפה שלו, וכשמגיעה הזדמנות שלוחצת, הוא חוזר לדפוס הישן והמוכר.

אז איך אחבר את הרצון שלי לעשיה טובה ונכונה? מה אעשה כדי שמה שאני ארצה, גם יצא?

ימימה מלמדת אותי להקשיב, להקשיב למה אני באמת רוצה. להקשיב תוך ניקוי כל ה"חייבת, מוכרחה, צריכה". להקשיב תוך ניקוי הרעשים החיצוניים והפנימיים. להקשיב ולמצוא רצון שלא תלוי בדבר: לא תלוי עם חם או קר, אם יש לי או אין לי בייביסיטר, אם זה אופנתי או לא, אם זה ריווחי או לא. להקשיב ולמצוא רצון הכרתי שמחובר להבנה: זה הדבר שטוב עבורי עכשיו. זה הדבר שיביא לי שמחה. זה הדבר שיביא שקט למחשבתי, יביא מרפא לליבי.

להקשיב ולהסכים לתשובה שמגיעה. ואז אגלה כמה העשייה קלה.

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול