בין ט' לט"ו באב

הימים ימי חודש אב, ימים ארוכים, ימים לוהטים, ימים שמזמנים ליבוי יצרים.

בכל שנה בחודש הזה נדמה שהחדשות נהיות יותר סוערות, שהמריבות נהיות יותר מרות, שהשסע הולך ומתרחב.

בעיתון מאשימים את ההתחממות הגלובלית, בתקשורת מאשימים את הממשלה, אבל כנראה שזה לא מהיום, שמאז ומתמיד חודש אב היה החם ביותר בשנה והסוער ביותר.

אולי בשל כך קבעו חכמינו שני תאריכים מיוחדים בחודש זה. את ט' באב ואת טו באב. בתוך ששה ימים אנחנו עוברים מיום אבל וקינה על חורבן הבית ליום של פיוס ושמחה, תשוקה ואהבה, שבונות בית.

ט' אב הוא יום מיוחד בלוח השנה העברי, כי הוא היום היחיד בשנה בו אנחנו לוקחים אחריות על המפלה שלנו. הפעם הסבל לא נגרם בגלל המצרים, הפרסים, הבבלים או הגרמנים שבאו עלינו לכלותינו, הפעם זה בגללנו. בגלל הלב הסגור, בגלל ההתבצרות בעמדה, בגלל השנאה, הקנאה, הכוחניות והתוקפנות. של כולנו כלפי כולנו. ט' באב מזכיר לי שחורבן הבית קורה בגלל חורבן הבית הפנימי, שהרס חיצוני מתחיל מהרס פנימי, שקרע מתחיל מכאב שלא מוצא מרפא.

טו' באב הוא יום מיוחד בלוח השנה העברי כי הוא היום היחיד בשנה בו אנו מציינים את האחדות ואת האהבה. עפ"י המסורת ביום הזה היו בנות ישראל יוצרות לחולל בכרמים כשכל אחת לבושה בשמלת חברתה, על מנת לבטל את המעמדות ואת השוני הכלכלי. עפ"י חז"ל ביום זה בוטלה הגזירה של נישואין תוך שבטיים והותרו נישואין בין השבטים השונים, שאפשרו קשר מחבר בין כל ישראל.

טו באב חל בליל ירח מלא אולי כדי להזכיר לנו את ההתמלאות שמגיעה אחרי ההתרוקנות, את האור שמגיע אחרי החושך, את האהבה שמנצחת את הנבדלות.

אני מודה שהימים האלה קשים לי מאד, המעלות ממיסות אותי, העוצמות מפחידות אותי, הכעסים משתקים אותי.

בתוך הימים החמים האלה, בתוך המתחים וההפגנות אני מתעקשת למצוא מקום לנחמה. מקום שהוא מעל לחילוקי הדעות, מעל לשיקולים פוליטיים, מעל ל:אנחנו הצודקים והם הטועים.

אולי זו תמימות, אולי זו ילדותיות, אולי זה חוסר התמודדות עם המציאות, אבל זהו חבל ההצלה שלי. הידיעה שמתחת לכל הכעס, אחרי כל החורבן, בסוף החושך, נמצאת אהבה.

"יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע. יש בי אהבה והיא תנצח"

בקרוב בימינו, ונאמר אמן.


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול