בוא ואתן לך גפרור שבליבך ידליק את האש (פרשת צו)

פרשת צו הממשיכה את פרשת ויקרא מתארת את דיני הקרבת קורבנות. הפרשה מתארת 4 סוגי קורבנות: קורבן עולה קורבן חטאת קורבן אשם קורבן שלמים- קורבן התודה. לכל אחד מסוגי הקורבנות כללים וטקסים משלו. בפרשה הפונה אל הכוהנים, מפורטים הכללים לכל סוג של זבח, מה ואיך על הכהן לעשות, ללבוש, לאכול. אחד מתפקידי הכוהנים הוא לדאוג לאש המזבח של קורבן העולה: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. הכלל הראשון של עבודת הקודש הוא שהאש תמיד צריכה לדלוק. אש, באופן טבעי, דולקת ונאכלת, בוערת לזמן קצוב ונכבית. מאירה, מחממת, שורפת ונגמרת. אש באופן טבעי היא דבר זמני. באה הפרשה ומלמדת אותנו, כדי שתהיה התקרבות לה' האש צריכה לבעור תמיד. מהי אש התמיד? הרבה אילה מירון שעשוע כותבת בדרשתה לפרשה: אש התמיד היא שילוב של הנצחי והאנושי. האש הנצחית היא אש קרה ועקרה, האש האנושית היא מתכלה ומכלה. רק החיבור בין השתיים מאפשר את אש התמיד, האש המסמלת התחדשות מתמדת. אש התמיד היא אש אותה אני מזינה והיא מזינה אותי, אש שאני דואגת שתבער בי בוקר וערב, יום ולילה, בכל ימי השנה, ובתמורה היא מאירה אותי, מחממת אותי, מקרבת אותי. איזו אש יש בחיי שבוערת תמיד? מהו הדבר ש"בוער לי בעצמות", שלא משעמם אותי אף פעם, שלא מפסיק להלהיב אותי, לחמם אותי, לרגש אותי? התשוקה הזאת, האש הזאת היא הדרך שלי להתקרבות, היא המקום דרכו אני יכולה להתחבר לניצוץ האלוהי, למקום של השכינה בחיי. אז אני מוזמנת למצוא אותה, להתחבר אליה, לזכור שאין לתת לה לכבות, להביא אותה לתוך משכן חיי, לביתי, למשפחתי, לעצמי. למצוא את אש האהבה, אש האכפתיות, אש הנתינה, אש היצירה.

קורבן שונה מקורבן העולה הוא קורבן שלמים, קורבן תודה. קורבן אותו מעלים כתודה על חסד, הצלה, נס שקרה. את הקורבן הזה מקריבים ואוכלים באותו יום. הוא תקף ליום אחד בלבד. לא מזינים אותו שוב ושוב. כשאנו מקריבים קורבן תודה אנחנו מוזמנים להודות ולשחרר, לפנות מקום לחסד הבא, לזהות אותו, להודות עליו ושוב לשחרר. לאפשר לעוד ועוד חסדים להגיע. את מקום הקורבנות החליפו התפילות ובמקום קורבן תודה אנחנו מתפללים: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֵד..... ְעַל נִסֵיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וּבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. בכל יום מתרחש חסד נפלא, כל רגע הוא הזדמנות לנס. אם נצליח לזהות בכל יום את החסד, אם נצליח להודות בכל יום מקרב לב, אולי נצליח להגיע גם אל אש התמיד בוערת. אולי דרך להבות התודה המזדמנות, להבה ועוד להבה, תידלק גם אש התמיד שבלב.

שבת שלום.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול