איך אני נראית?
מליון דולר?
כשהייתי באימון מול מראה, נראיתי לעצמי ממש שמנה.
מה, ככה אני נראית, אני מרגישה הרבה יותר רזה. ואז שמתי לב שעמדתי בדיוק מול חיבור של שני חלקי מראה, והתמונה התעוותה. אז למי אני מאמינה- איך אני נראית? מה שאני מרגישה או מה שנראה במראה?
הנראות חשובה לי, לכולנו. היא אמורה לייצג את מי שאני: להראות את החלקים היפים והחזקים שלי לעולם. ומה עם החלקים החלשים שלי? מה אני עושה איתם?
האם אני תמיד נראית מליון דולר, ומה עם היום הזה שאני מרגישה בקושי דולר וחצי? מותר להראות דולר וחצי?
ימימה מלמדת אותי שהמקום שבו אני לא נראית לעצמי מספיק טוב, המקום שבגללו אני חושבת שאחרים חושבים שאני לא נראית מספיק טוב הוא המקום של העומס. המקום הביקורתי, הדורש, הלא מרוצה.
המקום הזה לא קשור למציאות עצמה, לא קשור למה שאני באמת, המקום הזה קשור למה שאין. למה שחסר: לחום הלב שאינו מורגש, להכרה טובה בקיומי שלא נוכחת, להודייה על הקיים שלא מתקיימת.
איך אני נראית? תלוי בעומס. תלוי במקום הריגשי שלי.
אפשר לשנות את התלות הזו, אפשר לחזק את ה"מליון דולר" הפנימיים עד שהם יתפסו את מקום העומס ואז איך שאני- זה הכי יפה שאפשר. לפחות לרגע זה.
מוזמנות להצטרף לתהליך הנפלא של התקרבות למליון דולר הפנימיים.
שיעורי ימימה בבנימינה, בזכרון יעקב ובזום (ימי א, ג, ד)
וחדש- קבוצת גברים יוצאת לדרך (יום ב') . בואו בשמחה.
Comments